גולשים אלייך לאתר? יש דרך להפוך את המבקרים לרוכשים

הוצאת כבר משאבים על בניית אתר, הוצאת עוד תקציב לא קטן כלל קמפיין לקידום האתר, אז למה לא להוציא את המקסימום משני אלה? יחס ההמרה הוא שם המשחק החדש.
אלון זכאי |

במהלך השנה נפגשתי עם חברות רבות שבנו אתר טוב ומושקע. הן השקיעו גם בשיווק ופרסום ומצליחות להביא גולשים לאתר. אבל הגולשים, בשלהם, מגיעים וממשיכים הלאה. גם בשעה שהשיווק מצליח להביא גולשים ´איכותיים´, קהל מטרה ממוקד ואיכותי, במקרים רבים נשאר יחס ההמרה בין מבקר לבין מבצע נמוך - כלומר אחוז נמוך מדי של גולשים הפך לרוכשים.

היום, בעידן שבו האתרים בנויים היטב, ידידותיים למנועי החיפוש ומעוצבים להפליא, וחברות פרסום שיודעות להביא את קהל המטרה לאתר, נראה שצדים אלה של שיווק ברשת מטופלים כראוי. בארץ יש הן חברות לבניית אתרים שרמתן גבוהה והן אתרים עשויים היטב. כך גם קיימת התייחסות נכונה יותר לשיווק האתר.

סדק לא סגור בין האתר לבין השיווק

אבל יש גם שלב נוסף, שלישי, שנמצא בין השיווק שמביא את הגולש לאתר ובין שלב הפעולה או call-to-action. התברר לנו שיש פער, יש סדק לא סגור בין האתר לבין השיווק. סדק הנובע משלב שלא תמיד מקבל את היחס המתאים מאנשי השיווק, אך מספק מספר תובנות:

• האם הגולש שמגיע לאתר אכן מבצע את מה שמנהל השיווק התכוון שיבצע?

• אם כן, איזה אחוז מן המבקרים עושה זאת ?

• ואז, מהו ה- ROI? כלומר כמה עלה לנו כל מבקר שאכן "פעל" ?

במילים אחרות, כיצד לגרום למספר הגדול ביותר של גולשים המבקרים באתר לבצע את הפעולות המבוקשות: קנייה, השארת פרטים, רישום למועדון או הורדת ברושור (עלון מידע), ולהפוך את מירב הגולשים לרוכשים או "מבצעים".

כאן המקום לציין כי בעבר היה נהוג לייחס סוג כזה של חשיבה ומדידה רק לחברות של מוצרי צריכה וחברות המציעות e-commerse (מסחר אלקטרוני) מלא.היום ההתייחסות היא שלכל חברה וארגון, גם אלה הפונים לשוק העסקי ב-B2B, יש מטרות ויעדים מוגדרים הניתנים לניתור ולמדידה, והם שואפים להגיע ל- ROI חיובי וגבוה ככל האפשר בכל יעד.

קצת אנושיות בשילוב סטטיסטיקה

ישנה טענה שיווקית האומרת כי אתר אינטרנט, דינמי וחדשני ככל שיהיה, הוא עדיין דבר קר ומנוכר, ואין בו כדי להניע לפעולה. אז איך בכל זאת הופכים את האתר לדף נחיתה ´חם ואנושי´, במטרה להגביר את הסיכויים להפוך את הגולש לרוכש?

אחת האפשרויות שהופכת לנפוצה נעשית בעזרת on-site person : שירות המתאפיין ב´מענה אנושי´. בחירה של שחקן, בימוי, כתיבת תסריט וטקסט, צילום ועריכה, ו´שידור´ - מביאים את ה- presenter המוגמר לגולשים באתר. המענה האנושי-האישי הזה תופס את הגולש בשניות הראשונות של הביקור, השניות הקריטיות שבהן הגולש מכריע אם יישאר או יעבור למתחרה, והוא פונה לגולש ברב ממדיות: ויז´ואל, סאונד, תמונה וטקסט, ומנחה את הגולש לכיוון ה- call-to-action הרצוי.

טיפול מסוג אחר בהפיכת הגולש לרוכש נעשה בעזרת כלי חדש יחסית של גוגל, ה-

Google website optimizer . גם תכליתו של הכלי הזה היא לשפר את יחס ההמרה בין כמות המבקרים באתר לבין כמות המבצעים. חשוב לזכור – בכל אתר, גם באתרי תדמית, מומלץ בחום לקבוע יעדים לשיווק, ולאו דווקא יעדי מכירה בפועל. בגוגל מזהים ארבעה אזורים ראשיים באתר או בדף הנחיתה של הקמפיין המשפיעים על יחס ההמרה:

• כותרת עליונה

• תמונה מרכזית

• מספר שורות המתארות את המוצר

• כפתור הפעולה (למשל כפתור – add to cart באתרים מסחריים).

ה- website optimizer מחלק את העמוד באתר לארבעה אזורים אסטרטגיים אלו, ומנהל האתר מגדיר מספר וריאציות לכל אחד מן האזורים: מספר כותרות אופציונאליות, מבחר תמונות מרכזיות, טקסט בכמה גרסאות, ומספר כפתורים שונים.

ה- website optimizer משקלל את הנתונים ובודק את אחוזי ההמרה המושגים עבור כל אחת מהקומבינציות האפשריות באמצעות הצלבת הפרמטרים שלעיל, ומספק דוח המסכם ומציג את התוצאות. לאחר זמן מה שבו מצטבר מאגר נתונים, ניתן לדעת בוודאות מהי הקומבינציה המניבה את אחוז ההמרה הגבוה ביותר, ובהתאם לזה אפשר לבצע שינויים באתר.

4 נקודות עיקריות של טיפול בפער ההמרה

הטיפול בפער ההמרה הוא פרק בתולדות השיווק המקוון שעדיין לא חלחל אל כלל אנשי השיווק, אך תורו מגיע לאחר שהבשילה ההבנה של הציבור הרחב בהקמת אתרים ובפרסום המקוון. אפשר לסכם את הטיפול בפער ההמרה ב-4 נקודות עיקריות:

• יש להכין את אתר האינטרנט לשיווק - קודם להוצאת כספי השיווק.

• יחס עלות / תועלת (ROI) הוא שם המשחק בשיווק.

• באינטרנט הכול מדיד, אפשר וצריך למדוד יחסי המרה.

• יש לבצע טיוב מתמיד ואופטימיזציה של הפעילויות השיווקיות השונות על מנת להגיע ל- ROI חיובי ככל האפשר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".