פרסום במנועי חיפוש כחלק מניהול משברים: האם טיב טעם פעלה נכון?
נפלאות הפרסום במנועי חיפוש כבר ברורים לכל מנהלי השיווק והפרסום, וטכניקות ומתודולוגיות לייעול קמפיינים פרסומיים, מיקוד נכון וניתוח תוצאות, מביאות בכל יום לאלפי ארגונים ערך ממשי מהפרסום. אולם, מול הטכניקות היבשות, הפרסום במנועי החיפוש מקבל לאחרונה גוונים ומשמעויות אסטרטגיות ברמה גבוהה יותר.
בהרצאה שנערכה על ידי חברת הפרסום המובילה DBD MEDIA במסגרת תערוכת ADTECH בלונדון, התערוכה הגדולה בעולם לתחום השיווק המקוון, הועלתה זווית מעניינת מאוד של שימוש בקמפיינים מבוססי הקלקות במנועי החיפוש ככלי יעיל לניהול משברים.
לדוגמא, נניח כי פורסם שבמוצריה של חברת מזון כלשהי במשק התגלה חומר רעיל מסוג X או קלקול באחד המצרים. סביר להניח, כי בימים שלאחר הפרסום הרבה אנשים יחפשו במנועי החיפוש באינטרנט את אותו חומר רעיל מסוג X כדי להבין את ההשפעות והסיכונים אליהם נחשפו בצריכת מוצרי החברה.
חברת המזון יכולה, או יותר נכון צריכה, להקים במהירות האפשרית קמפיין פרסום בכל מנועי החיפוש, שייצור מצב בו כל מי שיחפש ביטוי הקשור לחומר שהתגלה, לשם החברה או לכל ביטוי הקשור לידיעה שפורסמה, יגיע לעמוד באתר החברה עצמה המציג את הצד שלה לסיפור וכמובן מצמצם נזקים ככל האפשר. כידוע, היתרון הגדול של פרסום במודל של עלות עבור הקלקה, כגון תוכנית הפרסום של גוגל (Google Adwords) הוא העובדה כי החברה תשלם רק אם הגולש שחיפש את הביטוי הרלבנטי יקליק על המודעה שהחברה פרסמה. זאת בניגוד לפרסום באנרים המתומחר ברוב המקרים בהתאם לכמות חשיפות של הבאנר ולא לפי הקלקות.
על חברות להבין כי החיפוש באינטרנט הפך לנחלת הכלל, כאשר לרוב תחנת החיפוש הראשונה היא מנוע החיפוש גוגל. באתר www.googletrends.com ניתן לראות את הקשר הישיר בין פרסומים במדיות השונות לביטויים אותם חיפשו באותה תקופה. בשל הסיבה הזאת, יש להשתמש בכלי הפרסום במנועי החיפוש, בנוסף להיותו פלטפורמת פרסום מצוינת לכל דבר, ככלי לתקשורת מיידית ממוקדת וזולה יחסית, עם הקהל הרלבנטי של החברה.
משבר טיב טעם
השבוע התפרסם התחקיר המדובר אודות טיב טעם בכלבוטק שעשה שפטים בחברה. טיב טעם התנהלה במשבר לאורך קו ברור, שניכר כי הוא נובע מתוכנית סדורה ומאורגנת היטב, גם אם הדעות חלוקות לגבי הדרך שננקטה, את התוצאות נדע בקרוב. השפעת התקשורת על הפעילות באינטרנט היתה ניכרת ונרשמה עלייה חדה בכמות החיפושים בגוגל אחר הביטוי "טיב טעם" בתקופה האחרונה.
טיב טעם השכילה להשתמש בכלים מקוונים כדי לתקשר את המסרים שלה, ופתחה בלוג בו הציגה את גרסתה. באם הייתה משלבת גם קמפיין פרסומי במנוע החיפוש הייתה יכולה להגביר את החשיפה לבלוג בעלויות שאינן גבוהות, ולתקשר את מסריה בצורה יעילה יותר.
המסקנה הישירה היא כי הקמת קמפיין בגוגל ובמנועי חיפוש רלוונטיים צריכה להיות חלק אינטגראלי מתהליך ניהול משברים של כל חברה. כחלק מכך שבחברות גדולות מוכן תמיד תיק ניהול משברים המפרט סדר פעולות בזמן משבר ומינוי אחראים לכל תהליך, יש להפעיל גם את מנהל השיווק המקוון של החברה, אם הוא חלק מהחברה או ספק חיצוני.
בהקשר רחב יותר, ניהול הפרסום במנועי החיפוש צריך להוות חלק בלתי נפרד מהתוכנית האסטרטגית והשיווקית של החברה, גם בעיתות משבר וגם בעקבות אירועים חיוביים. על הפרסום המקוון להיות מתואם עם התהליכים השיווקיים והתקשורתיים השונים, כך שהפרסום במנועי החיפוש יגביר ויחזק את ההשפעה של מסרי החברה, ולהפך.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
