מעצמה גרעינית: חממה גייסה בבורסה 91.5 מיליון שקל
חברת חממה מאיר סחר השלימה את ההנפקה שלה וגייסה 91.5 מיליון שקל. החממה עוסקת בייבוא רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה. במסגרת המכרז המוסדי התחייבו המשקיעים להזמין 80% מהיחידות המוצעות במחיר מינימאלי בהקצאה חלקית של 34%. בסיום השלב הציבורי נרשמו ביקושי יתר פי 3.5.
בסיכום ההנפקה, חממה מאיר סחר הנפיקה 4.3 מיליון מניות יחד עם 25 מיליון יחידות אג"ח להמרה (סדרה א') בנות 1 שקל ע.נ נושאות ריבית של 5.5% במחיר של 98% מערכן ו-38 מיליון יחידות אג"ח סטרייט (סדרה ב') בנות 1 שקל ע.נ במחיר של 95% מערכן הנקוב והנושאות ריבית 5.5% באופן הבא:
החבילה שהנפיקה החממה כללה אגרות החוב דורגו על ידי מדרוג ברמת Baa2 (מקביל לדירוג BBB).
על פי תוצאות המכרז, התקבלו בסך הכל 511 הזמנות לרכישת 155,241 יחידות, מהן 42 הזמנות ל-80 אלף יחידות שהתקבלו ממשקיעים מוסדיים. בשלב הציבורי נוצר חיתום יתר של פי 3.76 ביחס להזמנות הציבור. המחיר שנקבע במכרז הוא 915 ש"ח ליחידה, כשמחיר המינימום היה 911.3.
ההקצאה למוסדיים: 39,813 יחידות מתוך התחייבות מוקדמת של 80 אלף יחידות, מתוכם 23,395 יחידות שנקבעו במחיר הגבוה ממחיר המכרז נענו במלואן ו-16,418 יחידות מתוך 29,935 שנקבו במחיר המכרז נענו גם הם. (מדובר בהקצאה של 54.845%). מעבר לכך, 40 הזמנות מוסדיים ל-40,187 יחידות שנקבו במחיר הנמוך ממחיר המכרז לא נענו.
ההקצאה לציבור: הזמנות ל-60,187 יחידות אשר צויין מהן מחיר הגבוה מזה שנקבע במכרז נענו במלואן. הזמנות ל-15,54 יחידות שנקבו במחיר המכרז או הנמוך ממנו- לא נענו.
הנהלת חממה מאיר סחר החליטה על חלוקת דיבידנד בסך של 10 מיליון שקלים מיד לאחר ההנפקה. כמו כן נקבעה מדיניות חלוקת דיבידנדים של לפחות 30% מהרווח השנתי.
אלי חממה, מנכ"ל החברה, ברך על הצלחת ההנפקה וציין כי ההנפקה נועדה להרחבת הפעילות בישראל, הרחבת הייצוא ויצירת שיתופי פעולה מול מגדלים בחו"ל. בהנהלה מודים למשקיעים המוסדיים, והציבוריים על אמונם בחברה ובעוצמתה וכמו כן לקונסורציום החיתום שהובל ע"י אפסילון חיתום.
חממה מאיר סחר בבעלות מאיר ואלי חממה, היא השחקנית הבולטת בישראל בייבוא, רכישה ומכירה של מזון יבש ונחשבת לאחת היבואניות הגדולות בארץ בתחומה. פעילות החברה כוללת יבוא כ-50 משפחות מוצרים כגון: קטניות, תבואות, דגנים, פירות יבשים ואגוזים למיניהם, כשמחצית ממכירות החברה נובעות ממכירת שומשום ואורז. החברה מייבאת סחורה מעשרות מדינות אסיה, אמריקה אפריקה ואירופה. מרבית המכירות מתבצעות ללקוחות בשוק המקומי ואילו כ-5% מהמכירות בשנת 2006 הופנו ליצוא.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
