מנכ"ל אדנים הנכנס: ייחודנו בבנקאות לטווח ארוך

כך אומר מנכ"ל בנק אדנים, רמי ששון. הבנק דיווח בשבוע שעבר על זינוק חד של 25% ברווח נקי ב-2005 לכדי היקף של 13.7 מיליון שקל. בשורה העליונה רשם הבנק 46.8 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

בנק אדנים למשכנתאות מקבוצת בנק "מזרחי טפחות", דיווח ביום חמישי על רווח נקי של 13.7 מיליון שקל ב-2005, לעומת 11 מיליון שקל ב-2004 מדובר בגידול חד של 25%. התשואה על ההון צמחה משיעור של 7.4% בשנת 2004 לשיעור של 8.6% ב2005.

רווחי הבנק מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכמו ב-46.8 מיליון שקל ב-2005 לעומת 36.7 מיליון שקל ב-2004 - גידול חד של 28%. ההכנסות התפעוליות גדלו בשנת 2005 לעומת ההכנסות ב-2004 בשיעור של 10% והסתכמו ב-27.6 מיליון שקל. בשנה החולפת הגדיל הבנק מאד את היקפי האשראי שהעמיד לציבור והם הסתכמו בסך של 1.48 מיליארד שקל המשקף גידול מרשים של 132% לעומת שנת 2004.

לדברי יו"ר מועצת המנהלים של הבנק, חנוך רוזנבלום, הגידול המרשים בנפח האשראי ובפעילות הבנק ב-2005 נובע, בין היתר, מזמינות המקורות שהועמדו לרשות הבנק ע"י בנק מזרחי טפחות. בשלהי 2004, רכש המזרחי טפחות את חלקה של חברת משה"ב באדנים והפך לבעלים של רוב מוחלט ממניות אדנים (96.5% בהון).

רוזנבלום מציין, כי תופעת מיחזורי המשכנתאות ,כפועל יוצא של סביבת הריבית הנמוכה ב-2005,השפיעה מאד על פעילות שוק המשכנתאות בכלל : המיחזור יצר מצע נח לביצוע עסקאות נדל"ן חדשות ובנגזר לנטילת משכנתאות חדשות ע"י הציבור.

מנתוני הבנק עולה כי, היקף המיחזורים הפנימי בבנק אדנים היה נמוך יחסית והם הוו רק 12.5 % מסך האשראי שבוצע ב2005. הגידול באשראי גם בנטרול מיחזור ההלוואות הפנימי, הינו חד ומגיע לשיעור של 110% ביחס לשנה הקודמת, מדגיש רוזנבלום.

מנכ"ל בנק אדנים, רמי ששון, אשר נכנס לתפקידו בתחילת שנת 2006, מעריך כי גם בשנה הקרובה ירחיב הבנק את פעילותו בתחום ההלוואות לדיור יחד עם הביקוש הגובר לדירות באזור גוש דן ומרכז הארץ, בהם הבנק דומיננטי במיוחד.

לדברי ששון, ייחודיות בנק אדנים הינה בהתמחותו בבנקאות לטווח הארוך: משכנתאות לתקופה ארוכה מחד ותוכניות חיסכון לתקופות ארוכות מאידך. ההתמחות בפלח מוצרים מוגדר, מאפשרת לנו להעניק ללקוחותינו שרות יעיל ומקצועי יותר יחד עם מגוון פתרונות מימוניים ו אפיקי השקעה אטרקטיביים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.