מע"מ/ניכוי מס תשומות בגין הקמת מבני ציבור/עליון

כאשר בניית מבני ציבור הינם חלק מעסקה כוללת, יש לראות בכך שירות בתמורה, אשר בגינו ניתן לנכות מס תשומות ובמיוחד כאשר השיקולים בבנייתם היו כלכליים ובמטרה להשיא רווחים
עודד ארבל |

עובדות וטענות:

המשיבה היא חברה פרטית שנוסדה בשנת 1975 במטרה להקים בגליל המערבי את הישוב "כפר ורדים". לשם כך, הקצה לה מינהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י) בשנת 1979 קרקע וזאת, עוד בטרם הקמת מועצה מקומית במקום. בבסיס העניין הנדון שלושה הסכמים: הסכם בין ממ"י למשיבה - הסכם הרשאה לתכנון ולפיתוח מתחם הקרקע שאותר להקמת היישוב (להלן: הסכם ההרשאה). הסכם בין ממ"י לבין המועצה המקומית - הסכמי חכירה ופיתוח מתחמי קרקע המיועדים לבנייה ציבורית (להלן: הסכמי החכירה והפיתוח). והסכם בין המשיבה לבין אגודת משתכני כפר ורדים והמשתכנים, במסגרתם, התחייבה המשיבה לבצע את עבודות הפיתוח והתשתית ביישוב (להלן: הסכמי ההקצאה והתשתית). בהסכם האחרון נקבע, בין היתר, לגבי התמורה, כי "בתמורה לביצוע עבודות ותשתית והפנייתו לממ"י ישלם המשתכן לחברה כמפורט להלן... לסכומים המפורטים בסעיף זה יתווסף מע"מ בשיעור הקבוע על-פי דין...". תשלומי המע"מ הללו הועברו ע"י המשיבה לאוצר המדינה בניכוי המס ששילמה על התשומות להן נדרשה לשם ביצוע התחייבויותיה לפי הסכם ההרשאה – הן לשם ביצוע עבודות הפיתוח והן לשם בניית המבנים הציבוריים. המערער, מנהל מע"מ, לא הכיר בניכוי מס התשומות בגין מבני הציבור ועל כך הושג בפני ביהמ"ש המחוזי אשר קבע, כי המערערת היא בגדר עוסק, כיוון שהיא מקיימת את כל המאפיינים של חברה עסקית שענייניה לרווחים וכי יש לראות בבניית מבני הציבור עסקה של מתן שירות בתמורה, שניתן לנכות הימנה את מס התשומות. על כך הערעור דנן.

דיון משפטי:

כב' הש' א' ריבלין:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".