התזרים של נובה יראה ירידה ברבעון הרביעי של 2005
נכחנו היום (ב') בכנס של גלברט-כהנא קשרי משקיעים שנערך בתל אביב. בכנס הודיעה חברת AVT, יצרנית של מערכות ראיית מכונה ממוחשבת לבקרת תהליך הדפוס הנסחרת בבורסה של פרנקפורט, כי חתמה על הסכם שותפות טכנולוגית רב שנתי עם אחד מיצרני מכונות הדפוס הגדולות בעולם, בהיקף של כמיליון אירו בשנה הקרובה.
מנכ"ל AVT, שלמה אמיר מסר בתגובה, כי "ההסכם מחזק את נוכחותנו בשוק מערכות בקרת הדפוס העולמי" אמיר הוסיף, "כוונתו של היצרן לרכוש מערכות בסך של מיליון אירו לפחות בשנה הקרובה, מעידה על האמון שהוא נותן בחברה".
עוד נאמו בכנס, ד"ר גיורא דישון, מנכ"ל חברת נובה (NVMI) העוסקת בפיתוח ציוד בתחום תעשיית המוליכים למחצה. הוא מסר, כי "תעשיית המוליכים למחצה מתקדמת טכנולוגית בקצב מסחרר כבר למעלה מ-40 שנה". דישון הוסיף, כי העולם נע מזרחה וגם החברה נעה מזרחה. נובה המוחזקת ע"י כלל תעשיות (18.9%) הולכת לדבריו ומתפתחת בטיוואן, קוריאה ויפן.
בנוגע למצב המזומנים של החברה, מציין דישון, כי "ברבעון הרביעי של שנת 2005 תהיה ירידה אך לטווח הארוך הוא עדיין חזק". דישון לא הפסיק לרגע לפרגן לחברה שבראשה הוא עומד "ארגון חזק ומפוזר, מה שצריך לעשות עכשיו זה רק לגדול".
גדעון מנטל, מנכ"ל קומטאץ' (CTCH), ספקית התוכנות לחסימת משלוח דואר זבל ("ספאם"), מסר בתגובה לשאלה, מה קורה בנוגע לרכישת החברה? כי "נושא רכישת החברה ירד מהפרק" אך לא פסל זאת על הסף ב"אם תבוא הצעה ותהיה אטרקטיבית". בנוגע לטכנולוגית זיהוי הווירוסים והספאם של קומטאץ' מסר מנטל, כי אינה מושפעת מגורמי שפה, ועל כן מתאימה ליישום גלובלי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
