סיכום 2005 במדדי בורסות ארה"ב - "פי 10 פחות"

תהליך העלאת הריביות בארה"ב צפוי להגיע לסופו בחודשים הקרובים, הכלכלה האמריקנית ממשיכה לצמוח בקצב נאה, יש סיבות להתאוששות במדדים הכבדים של ארה"ב ב-2006
יוני נאמן |

המדדים והמניות בארה"ב ובראשם מדד הנאסד"ק ידועים ביכולת לנוע בתזזיתיות רבה - בעוד המדדים בת"א השלימו עליה על של עשרות אחוזים השנה, מעניין לבדוק מה הספיקו לעשות הבורסות במעצמה החזקה בעולם. בהסתכלות כוללת ובסיכום שנתי, מסתבר שלמעשה - לא הרבה.

בסיכומה של שנה, רושמים המדדים בארה"ב תשואה של פי 10 פחות מתשואת המדדים בת"א. למעשה, בעוד רוב הבורסות ברחבי העולם כולו עלו בעשרות אחוזים, בארה"ב עלו המדדים העיקריים - ה-S&P500, דאו ג'ונס והנאסד"ק באחוזים בודדים בלבד. בהסתכלות כוללת, מסתבר כי ב-2005 זרם הכסף הגלובלי להשקעות בכל שאר העולם והמעצמה הגדולה ביותר - נשארה הרחק מאחור.

סקטור השבבים – "העוגן של מדד הטכנולוגיה"

מדד הנאסד"ק, הידוע בתור "מדד הטכנולוגיה", מתבסס על שני סקטורים עיקריים - המוביל מביניהם הינו סקטור השבבים, כשהאינדיקטור המוביל של סקטור זה הינו ה-SMH "מדד הסמי-קונדקטורס". בשנת 2003 טיפס ה-SMH בכ-150%, ב-2004 תיקן מטה כמעט 25% והשנה רשם תשואה חיובית של כ-10% תשואה עודפת משמעותית לעומת המדד עצמו.

המניה הבולטת בסקטור הינה כמובן ענקית השבבים אינטל, אשר בסיכום שנתי עלתה גם היא בכ-10%. מבין הישראליות הקשורות לתחום בלטה לטובה מניית אם-סיסטמס, מפתחת זיכרון הפלאש, אשר עברה שנה חיובית במיוחד בה עלתה בשיעור של כ-80%. שוק הפלאש היה למעשה ה"להיט" של סקטור זה השנה, כשהכוכבת הגדולה היתה מתחרתה של אם-סיסטמס, סאנדיסק, מתמודדת רצינית לתואר "מניית השנה", אשר רשמה תשואה של מעל 150% ב-2005.

הערכות לשנת 2006 – "השלמת פערים"

בשנתיים האחרונות, הבורסות בארה"ב נסחרו למעשה בתנועה צידית, זאת לאחר מסע עליות מרשים בשנת 2003 בחסות התאוששותה של הכלכלה האמריקנית מהמיתון שגרמה התפוצצותה של בועת ההייטק בשנת 2000 והורדת שער הריבית לרמות שפל היסטוריות.

כעת, תהליך העלאת הריביות בארה"ב צפוי להגיע לסופו בחודשים הקרובים, הכלכלה האמריקנית ממשיכה לצמוח בקצב נאה, החששות הכבדים מאינפלציה עקב עליה במחירי האנרגיה לא תורגמו לפי שעה כלל למציאות בפועל.

אומנם, קיים גם היום החשש המרכזי מגרעון הסחר חסר התקדים בגודלו של ארה"ב, אך חששות תמיד קיימים - ומנגד, מחירי החברות הנסחרות בארה"ב לא נעו עם שאר העולם בתקופה זו, בשנת 2006 נגלה האם יוכלו בורסות ארה"ב להשלים את הפער.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.