שנת 2005 הסתיימה: שנת השוורים הטובה ביותר
אז איזו מן שנה היתה 2005? לרגל סיומה של השנה האזרחית הנוכחית פתחנו בסדרה של כתבות וסיכומים לגבי השנה שחלפה. מה לעשות - קשה שלא לסכם שנה שכזאת. שנה שתזכר כשנה של שוורים נמרצים שרצו במעלה שוק ההון המקומי.
תוך כדי כך עבר עושר עצום לאנשים חדשים במשק. אנשי העסקים לא נרגעו גם כן, עסקאות רכישה, הפרטות ענק, ועדת בכר, השינויים וההתרחשויות היו רבים ומגוונים. תאוות הבצע שיחקה לאנשים רבים וייצרה ערך למשקיעים.
בסקירת סיכום השנה, סיפרנו לכם על תוצאותיה של שנתה הגאות העצומה אשר עברה על הבורסה התל אביבית. איזו שנה זאת היתה: מדד ת"א 25 נסק לרמות על, שוק האג"חים גייס לא פחות מ-45 מיליארד שקל והתחיל להתחרות ברצינות עם הבנקים.
אבל איך אפשר בלי המניות המומלצות של בתי השקעות מובילים. באותה סקירה תוכלו לקרוא גם על המניות שכיכבו עם התשואות שהניבו השנה, וגם כמה שפחות האירו את עיני המשקיעים.
מה היו הסקטורים המצטיינים של השנה? בחרנו בעבורכם ארבעה סקטורים שונים שלדעתנו תפסו את מירב תשומת הלב. חלק בזכות התשואות, חלק בזכות ההשפעה ואחד בזכות הכותרות. הסקטורים הנבחרים של Bizportal ב-2005.
מי הם אנשי השנה של Bizportal? ובכן, בואו וניתן לכם רמז עבה: איך מעברים לניהול פרטי - 60 מיליארד שקל מחסכונות של הציבור בפרק זמן של שלושה חודשים? התשובה טמונה אצל האנשים שמנהלים את קרן מרקסטון, מגופי ההשקעות החשובים שפעלו כאן השנה. הם אנשי השנה שלנו.
הגענו למקבץ כתבות מיוחד שבחרנו בעבורכם. הכתבות שאהבתם לקרוא ב-2005. חלקן זכו לפופולריות גדולה, אחרות הובילו לתגובות אוהדות שלכן וחלק זכו לקיתונות של ביקורת, אבל הן היו הפופולריות והאהודות עליכם.
מספר אירועים גדולים התרחשו ב-2005 והם ייזכרו כבעלי השפעה רבה על השוק והכלכלה. בבסיכום של עשרת האירועים שעשו את שנת 2005, הבאנו לכם את כל האירועים החשובים שעברו על הכלכלה הישראלית: ממינוי פישר, דרך קריסת קלאב מרקט. מפרשת הסוס הטרויאני עד להתנתקות, ועוד רבים.
לא רק אנחנו סיכמנו את השנה שחלפה. גם התעשיינים סיכמו אותה. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שומר על אופטימיות ביחס לשנת 2006. ברוש מעריך כי בשנה הבאה יתווספו כ-7,600 מועסקים חדשים למפעלי התעשייה, גידול של 2.2%. וזה לא הכל, לדבריו, התעשייה בכלל, צפויה לצמוח ולשגשג בשנה הקרובה. אנו נצטרף לאופטימיות ונאחל שכך יהיה.
ולסיכום, אפשר גם קצת להנות. ריכזנו בעבורכם את כל הסיילים והמבצעים הלוהטים של סוף שנת 2005. מחופשת סקי בראשל"צ, עד לחבילת פרסום למתמודדים לכנסת, מאוזניות בלוטות' ב-99 שקל עד לחופשת סקי באיטליה ב-777 אירו בלבד, מה היעדים הפופולריים בעולם בסוף השנה, ועוד ועוד. כל הסיילים הלוהטים.
מה עשו השווקים בחו"ל?
בנוסף אנחנו מגישים לכם בסוף השבוע הזה: סיכומים עולמיים: סיכום השנה בוול סטריט - מה הסקטורים שיעשו את השנה הבאה * כל הנוצץ זהב? מה עשו המתכות השנה ומה צפוי בהמשך * סיכום שוק הסחורות * שווקי האנרגיה - הסערה עדיין לא חלפה
בברכת שנה אזרחית חדשה טובה,
מערכת Bizportal
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
