עובדות וטענות: חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א-1971 (להלן – "חוק שירותי הדת") קובע בסעיף 6(א) כי השר לענייני דתות יחדש את הרכבה של מועצה דתית עד תום ששה חודשים מיום בחירת מועצה של הרשות המקומית. כל סמכויות השר לענייני דתות שבחוק זה הועברו לראש הממשלה מכוח הודעה על העברת סמכויות עפ"י חוק הממשלה, התשס"א-2001. בניגוד לאמור לעיל, בעירית קריית אונו, לא חודש הרכב המועצה הדתית במועד האמור בעקבות הבחירות לרשות המקומית שנערכו שם. אי לכך, מינה רה"מ צוות בן שני חברים שימלאו את תפקידי המועצה הדתית עד להקמת מועצה בהרכב חדש ולאחר מינויים, החלו מהלכים לחידוש הרכב המועצה הדתית. המועצה המקומית אישרה את ההרכב שהוצע לה, אך הסתייגויות נשמעו, בשל העובדה כי לא ניתן בו ייצוג מספיק לסיעות האופוזיציה. לפיכך הוחלט ע"י משרד רה"מ להחליף את אחד הנציגים שהוצע בנציג סיעת 'שינוי'. הסיעה התנגדה למינוי משום שהוא לא עבר את אישור הסיעה. נוכח התנגדותה, ועל פי הוראת סעיף 5 לחוק שירותי הדת, הועבר העניין להחלטת ועדת השרים. הועדה החליטה לאשר את ההרכב המוצע כפי שהוא (להלן – "החלטת ועדת השרים"). אולם אז, הודיע ראש העיר כי המועמד של סיעתו אינו מקובל על הסיעה וכך גם יו"ר סיעה אחרת לגבי נציגה שלה. כמו כן, הועלו טענות מטעם הממונה במועצה הדתית בדבר מינהל לא תקין המיוחס למועצה הדתית הקודמת, אשר יש להם השלכה על אישור הרכב המועצה החדשה. תגובת משרד רה"מ הייתה כי הדבר יבדק, ובכל אופן, אין מקום לקשור בין ביצוע בדיקה זו לבין הליך חידוש הרכבה של המועצה הדתית הנעשה על פי החוק. משלא מונתה מועצה, מבקש העותר, כי נורה על קיומה לאלתר של החלטת ועדת השרים, וכי יוצא צו שיפוטי אשר יחייב את רה"מ לאשר הרכב זה ולפרסמו ברשומות בהתאם לחוק וזאת, קודם הבחירות הקרבות וכינונה של ממשלה חדשה בעקבותיהן. דיון משפטי: כב' הש' א' פרוקצ'יה: שני היבטים מצריכים התייחסות בסוגיה העומדת להכרעה. האחד, האם מינויים לתפקידים ציבוריים בתקופת שלטון-מעבר הוא מסוג העניינים שבית משפט זה יטה להתערב ולבחון אותם לגופם. השני – אם יימצא כי יש מקום להיזקק לסוגיה לגופה, יש לבחון האם ישנה עילה להתערב בשיקול הדעת שהפעילה המדינה לגופו של עניין. שאלות אלו נקשרות להיבט כללי יותר שעניינו מרחב פעולתה ואופן הפעלת סמכויותיה הכלליות של ממשלת מעבר. עקרון הרציפות שנקבע בסעיף 30 לחוק יסוד: הממשלה, באשר להמשך כהונתה של המשלה עם התפטרות העומד בראשה, הוא עקרון יסוד בחילופי שלטון במשטר דמוקרטי. תכליתו להגן על יציבות המשטר ולמנוע חלל שלטוני. יחד עם זאת, אין פירושה כי עולם כמנהגו נוהג. נפל דבר בבסיס השלטון, אשר בתשתית פעולתו ובהפעלת סמכויותיו שוב אין הוא נהנה מאמון הכנסת והציבור. למציאות זו ישנן תוצאות משפטיות. כפיפותה של ממשלת מעבר לעקרונות המשפט הציבורי הכללי, מטילים עליה חובה לפעול בתקופת המעבר בסבירות ובמידתיות, כנגזר מהאופי המיוחד של השלטון בעת זו. בתקופה זו, מחוייב השלטון באיפוק בהפעלת סמכויותיו לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר. נדרש, אפוא, איזון עדין בין החובה לפעול במקום שיש צורך חיוני בכך, לבין חובת השמירה על איפוק וריסון בהפעלת סמכויות שלטוניות. ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. כך גם לעניין תחום המינויים לתפקידים ציבוריים. בגדר האיזונים הנדרשים בתחום זה, וככלל, נתקבלה ההשקפה כי ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל אלה אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש, אלא מקום שיש באיוש תפקיד מסוים, צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, יווצר חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב. תהליך הקמתה של מועצה דתית ברשות מקומית אחוז ושזור במעורבות עמוקה של ראש הממשלה ושרי ממשלתו. כך הוא בתקופת שגרה, וכך הוא בעת קיומה של ממשלת מעבר. הפעלת סמכויות גורמי השלטון במינוי מועצה דתית מחייב הפעלת שיקול דעת שעליו לעמוד במבחני התקינות על פי המשפט הציבורי. עליו לעמוד במבחן הסבירות והענייניות ולהיות חף משיקולים זרים ומרצון לקדם מינויים מאינטרסים פוליטיים צרים המתעלם מכשירות והתאמה של המועמדים. אם כך ייעשה, תישמר התכלית כי למשרה ציבורית יתמנה המועמד הכשיר ביותר למינוי, וישמר טוהר המידות בשירות הציבורי. במינוי מועצה דתית, יש לשקול את היבט הייצוג הנאות של המועמד כמשקף את יחסי הכוחות במועצת העיר, ואת ההתאמה האישית שלו לתפקיד. הליך חידוש הרכבה של מועצה דתית בשלב כהונה של ממשלת מעבר ובחירות קרבות מחייב הפעלת נוסחת האיזונים שבין איפוק לעשייה, בין כורח ונחיצות לבין ריסון מתבקש בתקופת "בין השמשות". במקרה דנן, נראה לי כי אין להתערב בהחלטת גורמי השלטון המוסמכים שלא להפעיל את סמכותם לחדש את הרכב המועצה הדתית בקרית אונו בטרם הבחירות והקמת ממשלה חדשה. השלמת הליך חידוש הרכבה של המועצה עתה כרוך בעשיית שימוש בשיקול דעת מינהלי על ידי גורמי ממשל המעורבים בהליך המינוי. הפעלת שיקול דעת זה בסמוך למועד בחירות עלול להיות מונחה משיקולים לא ענייניים הקשורים בחילופי השלטון. למצער, עלול להתקבל רושם כזה בציבור. בנסיבות העניין שלפנינו, לא עולה כורח מיידי בהשלמת הליך מינוי המועצה קודם לבחירות. תפקידה של מועצה דתית הוא לספק שירותים דתיים לציבור התושבים בישוב. נכללים בהם עניינים של רבנות ונישואין, כשרות ושחיטה, טהרת משפחה, שירותי קבורה, ועוד. שירותים אלה הם בעלי חשיבות לציבור, ויש מהם אף בעלי אופי חיוני. אולם, במקרה שלפנינו, ניתן מענה לצרכים חיוניים אלה באמצעות צוות הממונים שנתמנה על ידי ראש הממשלה שהוסמכו למלא את כל סמכויות המועצה עד להרכבת מועצה דתית חדשה בעתיד. בנסיבות אלו, לא נוצר חלל תפקודי המצדיק חידוש הרכב המועצה הדתית ערב בחירות.