אורי פישמן: יום הכישוף המשולש - מחר בבורסה בת"א?

אני לא מתכוון להעריך את כוונו של השוק השבוע, וגם אינני בטוח לגבי ההשפעות של אותם הפקטורים. אני רק יודע שהם קיימים וכנראה מהווים איזשהו מרכיב סיכון, סבור פישמן לגבי יום המסחר שיתקיים מחר
אורי פישמן |

המושג "יום הכישוף המשולש" שגור בפיהם של משקיעי שוק ההון האמריקאי. הכוונה שבאותו יום ישנה פקיעה משולשת. פקיעתם של חוזים עתידיים על מדדי מניות ואג"ח (ריביות), פקיעתם של אופציות על החוזים של המדדים, ופקיעה של אופציות על המניות. יום כזה יכול להזמין פעילות די ערה בשווקי ההון האמריקאים תוך תנודתיות גבוהה.

בישראל אין מסחר בחוזים עתידיים ולכן לא מתקיים בו יום הכישוף המשולש. אולם בסוף שבוע הנוכחי ניתן להניח שנהיה עדים ליום כזה. שלוש הפרמטרים (או הפקיעות) אשר יעמדו על סדר היום ביום חמישי הקרוב יהיו : פקיעת אופציות מעו"ף לחודש דצמבר, יום המסחר האחרון לשנת הכספים 2005, והיום האחרון למשטר המס הישן (שינוי רפורמת המס החל מ 1.1.06).

שלושת הפקטורים הללו יכולים בהחלט לגרום למסחר די ער בשוק ההון המקומי ואולי אף לגרום לתנודות חדות.

מה יעשו שחקני המעו"ף לא הייתי מעז לנחש. כל פקיעה אנו עדים לשמועות של מכירות/קניות ענקיות, ולנחש פקיעה זה בערך כמו לנחש מספר או צבע ברולטה. אולם אין ספק שזהו פקטור מדאיג.

שני הפקטורים האחרים יכולים אולי ללחוץ את המדדים בבורסה כלפי מטה. סיום שנת הכספים מזמינה לא פעם מכירות של ניירות ערך עקב אי רצון להציג את אותן ניירות הערך בספרי החברה (דוחות החברה) ואחרי העליות המרשימות של השנה בהחלט יכול להיות מצב שחשבים של חברות לא מעטות יעדיפו "לנקות" את השולחן בסוף שנת הכספים.

הפקטור האחרון שיכול "להעיב" על שוק ההון ביום חמישי הקרוב הינו שינוי משטר המס החל מ 1.1.06. כיום כולם מדברים על "מכירה רעיונית" בתיק ניירות הערך שלהם ואם כולם יעשו מכירה רעיונית הרי זה לא ישפיע כלל על המסחר בבורסה ורק הבנקים יהנו מעמלות שמנות.

אולם כנראה שכל המשקיעים בשוק ההון השנה מורווחים על השקעותיהם ואולי חלקם יעדיפו לבצע ממש מכירה ולא רק מכירה רעיונית. יועצי הבנקים עסוקים היום בטלפונים רבים ללקוחותיהם בנוגע למכירה הרעיונית ובעצם "מגרים" את לקוחותיהם לממש רווחים.

הרי לא כל הלקוחות יודעים האם הם הרוויחו וכמה הם הרוויחו וברגע שהיועץ מעדכן אתם בהחלט יהיו כאלה שיעדיפו לקחת את הרווח ולהמתין לתחילת השנה.

אני לא מתכוון להעריך את כוונו של השוק השבוע, וגם אינני בטוח לגבי ההשפעות של אותם הפקטורים. אני רק יודע שהם קיימים וכנראה מהווים איזשהו מרכיב סיכון.

בהצלחה לכולם.

מאת: אורי פישמן.

הכותב הינו מומחה לשוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.