הבוקר במט"ח: הדולר נחלש ב-0.16% ונסחר סביב 4.62 ש'

מנגד, האירו ממשיך לטפס הבוקר ב-0.26% ונסחר סביב שער של 5.4683 שקל. בעולם: הדולר נחלש כנגד האירו, אך מנגד מתחזק כנגד היין לאחר שהגיע לשער שפל ביום חמישי
ליאור גוטליב |

המטבע האמריקני פתח בירידה של 0.16% ושערו היציג נסחר סביב 4.6234 שקל. נזכיר, כי ביום המסחר האחרון (יום שישי) חתם הדולר בירידה של 0.09% ושערו היציג נקבע על רמת 4.631 שקל.

מנגד, האירו ממשיך לטפס הבוקר ב-0.26% ונסחר סביב שער של 5.4683 שקל, ביום שישי עלה האירו קלות ב-0.05% ושערו היציג נקבע על רמת 5.456 שקל.

הדולר

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי אם פתיחת השווקים נחלש הדולר כנגד האירו וזאת אחרי התחזקות משמעותית של הדולר עם נעילת המסחר ביום שישי. אך מנגד, מתחזק האמריקאי כנגד היין וזאת לאחר שהגיע לשער שפל ביום חמישי. בשעה זו נסחר הדולר סביב הרמה של 1.1840 אל מול האירו, סביב הרמה של 120.85 אל מול היין וסביב הרמה של 1.7580 אל מול הסטרלינג.

במהלך השבוע תפרסם ארה"ב נתונים מאקרו כלכליים בעלי חשיבות רבה, היום יתפרסם תקציב ה-FED כאשר הצפי הוא לירידה של 3.4 מיליארד דולר בתקציב של הבנק האמריקאי המרכזי. אנליסטים טוענים כי צפי זה הביא להחלשות המפתיעה של המטבע האמריקאי אל מול האירו היום בבוקר.

מחר צפוי ה-FED לפרסם את שער הריבית בארה"ב והצפי הוא לעלייה של 0.25%. "לשער הריבית יש השפעה חזקה על הדולר, אך לפי דעתי אינדיקטור זה כבר גלום במחיר הדולר" טוען אנליסט בכיר בבנק אנגלי.

בשעות הבוקר מתחזק האירו אל מול המטבעות המובילים וכעת נסחר סביב הרמה של 0.6730 אל מול הסטרלינג. התחזקות זו באה לאחר שבסוף השבוע אחרון האירו ירד מהרמה של 1.1800 כנגד הדולר לאחר פירסום נתונים מאכזבים של הייצור התעשייתי בצרפת, אשר ירדו ב-2.5% בחודש אוקטובר עקב מחירי הנפט הגבוהים.

"בהתחשב להלך הרוח הצרכני בצרפת כתוצאה מהמהומות במהלך החודש האחרון, התעשייה בצרפת עלולה לספוג הפסדים נוספים", מוסר גו'רג' מרק, אסטרטג מטבעות בכיר.

שער הריבית באירופה עומדת כעת על 2.25% ועומדת בפני פרשת דרכים לאחר צפי לשינוי בפערי הריביות בין אירופה לבין ארה"ב. כלכלן בבנק מרכזי בצרפת טוען כי "אם מדיניות הבנק המרכזי האירופאי (ECB) היא הפסקת העלאת ריבית אזי תיתכן תרחיש רע לכלכלת הגוש. דבר העשוי להחליש את המטבע האירופאי פעם נוספת".

היין

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.