מנהלי/תובענה מנהלית לפיצוי שעילתה במכרז/מחוזי

ביהמ"ש המחוזי, בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים, בחן מהותו של הליך התובענה המנהלית אגב תביעה לפיצוי שעילתה במכרז
עודד ארבל |

עובדות וטענות:

במהלך יוני 2002 פרסמה הנתבעת, עיריית ראשל"צ, מכרז פומבי להפעלת 11 גני ילדים ברחבי העיר. ביום 15 יולי 2002 קיימה ועדת המכרזים של הנתבעת (להלן: "ועדת המכרזים") דיון במכרז, סיכמה את תוצאותיו והמליצה בפני ראש העירייה בדבר הזוכים במכרז. ביחס לשניים מהגנים, הממוקמים ברחוב המצלתיים, לא היו כל הצעות כשרות. לאור הזמן הקצר שנותר עד ליום תחילת הלימודים, המליצה ועדת המכרזים להביא לאישור החלטה בדבר ניהול משא ומתן לגבי גנים אלו, כאשר ההשתתפות במשא ומתן תוגבל למשתתפים שנטלו חלק במכרז ולא זכו באחד מן הגנים, אולם עומדים בתנאי סף שנקבעו באותו מכרז. הצדדים אינם חלוקים שבשלב זה עמדה הצעתה של התובעת בכל תנאי הסף שנקבעו במכרז, לרבות תנאי הסף המחייבים להשתתפות במשא ומתן. ראש העיר אימץ את ההמלצה ובהתאם לכך, מונתה ועדה מצומצמת של ועדת המכרזים (להלן: "הוועדה המצומצמת") לנהל את המשא ומתן. בפני הוועדה הנ"ל הופיעו שבעה מתמודדים, ביניהם התובעת ולאחר מכן, המליצה הוועדה לוועדת המכרזים לבחור, באישור מועצת העירייה, את המועמדים להפעלת גני הילדים ברחוב המצלתיים בסדר הבא: גב' רחל לוי, גב' זיוה חזק, גב' גילה אלבז והתובעת. בהיעדר כל טענה או ראיה בסוגיה זו, אצא מנקודת הנחה, כי ועדת המכרזים אכן קיבלה את המלצת הוועדה המצומצמת. לפיכך, הגישה התובעת תובענה לפיצויים שעילתה במכרז – קרי, תובענה מנהלית - לפי התוספת השלישית לחוק בתי המשפט לעניינים מינהלים, תש"ס-2000 (להלן: "חוק בתי משפט לעניינים מינהלים"). לטענתה, היה על הנתבעת להכריז עליה כזוכה במכרז וסכום התביעה מבטא את גובה הרווח שצפויה הייתה להפיק לו זכתה בו.

דיון משפטי:

כב' הש' נ' אחיטוב:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.