שוק המט"ח המקומי ממתין גם הוא להודעת גרינספאן הערב
הדולר התחזק היום בשיעור קל בלבד של כ-0.09% ושערו היציג נקבע בגובה 4.574 שקל. האירו התחזק גם הוא היום ובשיעור חד יותר של 0.34% ושערו היציג נקבע בגובה 5.527 שקל.
החלשותו של השקל מוסברת באי הודאות המדינית ובתחילת יישומה של תכנית ההתנתקות. ובכלל, המסחר בשוק המט"ח המקומי מאופיין היום בדריכות לקראת הודעת הפד האמריקני על שיעור ריבית הבסיס לחודש יולי בשעה 21:15 שעו ןישראל, כשהצפי הוא להעלאה נוספת בת רבע נקודות האחוז לגובה של 3.25%.
העולם בעיניים של פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי נמשך המסחר בטווח, בעת שהשוק בהמתנה להודעת ה-FOMC בנוגע להחלטת הריבית. כעת נסחר הדולר סביב רמה של 1.2080 כנגד האירו, סביב רמה של 110.60 כנגד היין וסביב רמה של 1.7920 כנגד הסטרלינג.
היום, בשעה 21:15 (שעון ישראל) צפויה הודעת ה-FED בנוגע לשינוי בשיעור הריבית. נראה כי גם הפעם יעלו את הריבית בשיעור מתון של 0.25%, לרמה של 3.25%. העלאת הריבית הנוכחית ושתיים נוספות כבר מגולמות בשווקים, אולם ישנו חשש כי הפעם עלול ה-FED להודיע על רף הסופי להעלאות הריבית.
היום צנח הסטרלינג כנגד הדולר, עקב נתוני צמיחה מאכזבים באנגליה. התמ"ג (GDP) של אנגליה לרבעון הראשון של 2005 הצביע על צמיחה של 0.4% בלבד, לעומת 0.7% צמיחה ברבעון הרביעי של 2004. "נתונים הכלכליים של אנגליה ירדו ממוצעים לעלוב", אומר אדריאן פוסטר, אסטרטג בכיר בבנק גרמני. מידע מאכזב זה מחזק את הערכה כי בתקופה הקרובה אנו עשויים להתחיל לראות הורדות ריבית, מרמה של 4.75%.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
