באי.בי.אי צופים: קצב צמיחה שנתי של 4.2% ברבעון ה-2
הכלכלנית הראשית בקבוצת אי.בי.אי, אילת ניר צופה, כי ברבעון השני של השנה ירשם קצב צמיחה גבוה של 4.2% בהשוואה לרבעון הראשון, אז נרשם קצב צמיחה של 3.3% (לעומת 4.5% ברבעון הראשון של 2004).
ניר מצאה, כי בכדי לאמוד את רמת הפעילות הכלכלית במשק, עליה לבחון את נתוני הצמיחה בניכוי תרומתן של חברות ההזנק. היא מפנה את תשומת הלב לכך, שנתון זה סובל מתנודתיות רבה ומקשה על בחינת נתוני המגמה ארוכי הטווח.
לאחר בדיקות מספר שביצעה הכלכלנית הראשית של אי.בי.אי היא מעריכה, כי ברבעון השני של 2005 תהיה תרומתן של חברות ההזנק לצמיחת המשק - חיובית. עוד מציינת ניר, כי למרות היציבות בקצב הצמיחה, בניכוי תרומתן של חברות ההזנק, היא מוצאת מקום לדאגה מהירידה החדה בקצב הצמיחה של ההשקעות בענפי המשק כמו גם מהירידה החדה בקצב צמיחת צריכת המוצרים בני הקיימא לנפש.
באי.בי.אי תהו האם יש הסבר לירידה זו, למעט ההבר המתבקש של ירידה ברמת הביקושים המקומיים. הם מצאו, כי ניתן להסביר את הירידה, אם כתגובה לקצבי גידול חריגים ברבעו הקודם, אם כדחייה של רכישות כלי רכב בהמתנה לשנת הדגם החדשה ואם בשל עיתוי חג הפסח.
בהתבסס על נתונים חודשיים של משרד האוצר - רשות המיסים, מעריכים בקבוצת אי.בי.אי, כי ברבעון השני צפויים נתונים אלו להצביע על קצב צמיחה חיובי ולתרום חיובית לצמיחת המשק.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.