ההסכם כולל גם זכויות גישה זמניות לקיבולת פנויה בצינור "ירדן צפון" במהלך תקופת ההקמה, מה שמאפשר לאנרג'יאן להתחיל בייצוא עוד לפני שצינור ניצנה יושלם. הסדר הזה מקטין את הסיכונים העסקיים ומאפשר לחברה לבנות קשרים עם לקוחות פוטנציאליים במהלך הקמת התשתית.

מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן, הדגיש את החשיבות האזורית של הפרויקט: "חיבורי הגז האזוריים והבטחון האנרגטי לטווח ארוך במזרח הים התיכון הם בעלי חשיבות קריטית". לדבריו, אנרג'יאן היא שחקנית אזורית מרכזית עם פעילות במגוון מדינות באגן הים התיכון, והחברה ממשיכה להתמקד בקידום כל אפשרויות הייצוא מנכסיה בישראל.

• אנרג'יאן עם עלייה של 24% ברווח הנקי, למרות ההשבתה הזמנית ביוני
• אנרג'יאן הורידה את תחזית ההפקה; ההכנסות ירדו 5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפרויקט תואם את המדיניות הישראלית התומכת בייצוא גז כאמצעי לחיזוק המשק המקומי ומעמדה האזורי של ישראל. ריגס ציין שלצד העובדה שעיקר תזרים המזומנים של החברה נשען על חוזים ארוכי טווח לשוק המקומי, חתימת ההסכם מהווה "אבן דרך משמעותית לקידום מכירות הגז השנתיות שלנו". העסקה מציבה את אנרג'יאן כשחקנית מובילה בשוק הייצוא הישראלי המתפתח ותורמת לביסוס מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית. הצלחת הפרויקט תלויה בהשלמת הקמת הצינור ובביסוס קשרים מסחריים יציבים עם הלקוחות במדינות השכנות.

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי".

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

• יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
• משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-130 BCM גז טבעי למצרים עד שנת 2040, בהיקף כספי מוערך של 35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו 20 BCM, צפוי היה להיכנס לתוקף במחצית הראשונה של שנת 2026, בכפוף להשלמת הרחבת קיבולת ההפקה וההולכה. השלב השני, בהיקף של 110 BCM נוספים, היה צפוי להיכנס לתוקף רק לאחר השלמת פרויקט הרחבת לוויתן ובניית צינור הולכה חדש ליצוא למצרים. להרחבה - לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות