קידוח נפט גז אנרגיה גז
צילום: Istock

"הממשלה תפעל בכל דרך להבטיח את זכויותיה במאגר ישי-אפרודיטה"

כך הודיע מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, בתגובה לדיווח לפיו ממשלת קפריסין, יחד עם החברות דלק, של ונובל חתמו על הסכם פיתוח של מאגר אפרודיטה
ערן סוקול | (3)

"ממשלת ישראל תמשיך ותפעל בכל דרך אפשרית על מנת להבטיח את זכויותיה במאגר ישי-אפרודיטה". כך הודיע היום מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, לשותפות במאגר ישי. זאת בעקבות הפניה שהוציאה השותפות למשרדי האנרגיה, האוצר, החוץ והמשפטים בעקבות הדיווח ולפיו ממשלת קפריסין, יחד עם החברות דלק, של ונובל חתמו על הסכם פיתוח של מאגר אפרודיטה המשותף, יחד עם מאגר ישי, לקפריסין ולישראל. על פי עבודה כלכלית שנעשתה, חלקה של ישראל, ממסים ותמלוגים, נע בין 3-5 מיליארד שקל.

בפניה הדחופה של השותפות במאגר ישי למשרדי הממשלה נטען כי "פעם נוספת אנו עדים לכך שממשלת קפריסין ושותפות אפרודיטה מקדמות את פיתוח המאגר צעד נוסף תוך התעלמות בוטה ומזלזלת מזכויותיה של ישראל ושל חזקת ישי במאגר. לכאורה, מתנהל כבר שנים מו"מ בין ישראל לקפריסין על חלקה של ישראל במאגר, אך בפועל, מקדמות קפריסין ושותפות אפרודיטה את פיתוחו באופן חד צדדי וללא תיאום עם ישראל. כל זאת אינו יד המקרה כי אם אסטרטגיה מכוונת אשר נועדה להרדים את ישראל עד אשר תוצב בפניה עובדה מוגמרת אשר תאפשר לה מרחב תמרון מוגבל להגנה על זכויותיה במאגר". 

עוד נטען, כי ההתפתחות האחרונה בקפריסין היא הוכחה נוספת לכך שהגיע הזמן להכיר בעובדה שקפריסין ושותפות אפרודיטה אינן מחכות לישראל אלא שועטות קדימה אל עבר מסחור המאגר אשר בתרחיש הפסימי יהיה חד צדדי עם נישול מוחלט של זכויותיה של ישראל, ובתרחיש האופטימי יציע לישראל קומץ פירורים מבזה.

"כל אחד משני תרחישים אלו טומן בחובו הפסד של מילארדי שקלים אשר במקום שיזרמו לקופת המדינה, יזרמו לקופתה של ממשלת קפריסין ולכיסיהן של שותפות אפרודיטה - דלק, נובל ושל. מביך לראות איך ממשלת ישראל מאפשרת לדלק ולנובל להשפיל אותה כך לאחר שטיפחה אותן ועל ברכיה הן צמחו, רק כדי לצפות בהן יורקות בבוז לבאר אשר השקתה אותן כל הדרך לשליטה בשוק הגז המקומי והאזורי גם יחד", נכתב בפניה.

בתגובה העביר אדירי לשותפות במאגר ישי את המכתב שמשרד האנרגיה הוציא, לאחרונה לדלק, נובל ושל המתריע בפניהן על המשך פיתוח מאגר אפרודיטה באופן חד צדדי וללא התחשבות בזכויותיה של ישראל במאגר המשותף:

במכתב שנשלח לכריס בריז, של, קית' אליוט, נובל אנרג'י ויוסי אבו, דלק קידוחים מתריע אדירי: "מאגר אפרודיטה-ישי הינו מאגר גז טבעי חוצה גבולות, וככזה, ישראל וקפריסין מנהלות משא ומתן במשך מספר שנים למען השגת הסכם בילטראלי בקשר לניצול המשאבים של מאגר אפרודיטה-ישי. אחת האפשרויות שהועלו לדיון הייתה האפשרות ליזום מו"מ ישיר בין בעלי הזכויות בשתי המדינות, הכפוף לאישור שתי המדינות.

אולם, עד לנקודה זו, שתי המדינות טרם הגיעו להסכם הנחוץ אשר יאפשר את הניצול והפיתוח ההוגנים של השדה, לטובת כל הצדדים המעורבים.

ברצוני להתריע בפניכם שמדינת ישראל לא ויתרה על חלקה במאגר הגז הטבעי אפרודיטה-ישי, וכי אין לה כל כוונה לעשות זאת. ברצוני גם להודיע לכם כי לעמדתה של מדינת ישראל, פיתוחו וניצולו של מאגר אפרודיטה-ישי ע"י בעלי הזכויות בשתי המדינות לא יתאפשרו טרם הגעה להסכם בין הממשלות של ישראל וקפריסין."

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

משותפות ישי נמסר בתגובה: "אנו מברכים את ממשלת ישראל על הודעתה החד משמעית לפיה היא תעמוד על מיצוי זכויותיה של מדינת ישראל במאגר המשותף ועל כך כי היא מתריעה את השותפות במאגר בקפריסין שלא לבצע פעולות חד צדדיות הקשורות בפיתוח לפני שממשלות ישראל וקפריסין מסיימות את המו"מ ביניהן. הלכה ולמעשה, לאחר שקיבלו את ההודעה מממשלת ישראל - דלק, נובל ו-Shell מנועות מפיתוח המאגר המשותף ומהתקשרות עם צדדים שלישיים, ובכלל זה גורמי מימון, צרכני גז, ומדינות נוספות, בטרם ייחתם הסכם בין קפריסין לישראל".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה = קורת גג 20/12/2019 06:57
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 2.
    תמשיכו לחלק מתנות על חשבון הציבור הישראלי-פראיירים (ל"ת)
    חיים 18/12/2019 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא כלכלי 09/12/2019 14:56
    הגב לתגובה זו
    לאור התרסקות מחירי הגז, הכמות הנמוכה של גז שיש באפרודיטה ואי איתור מאגרים נוספים משמעותיים סמוכים שיצדיקו הקמת תשתית ובעיקר היות אפרודיטה מתחרה ישיר בלוויתן שיתחיל לפעול תוך זמן קצר, כשהבעלים בלוויתן הם גם הבעלים באפרודיטה, די ברור שהמאגר הזה לא יפותח . אז מתווכחים על אוויר
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.