הקופה מתמלאת: ישראמקו מושכת את ההלוואה מדויטשה בסך 500 מ' ד'
קופתה של ישראמקו, שותפות חיפושי הנפט-גז, המחזיקה בנתח מפרויקט "תמר" (28.75%), מתמלאת היום בחצי מיליארד דולר. זאת, לאחר שהתקיימו התנאים המוקדמים לביצוע משיכת כספי ההלוואה שניתנה לה על ידי דויטשה בנק ואחרים, לצורך פירעון הלוואת הגישור והמשך פיתוח פרויקט "תמר. השותפות הודיעה כי תמשוך את מלוא סכום ההלוואה.
ב-18 באפריל דיווחה ישראמקו כי נחתם הסכם ההלוואה בסך 500 מיליון דולר מדויטשה בנק ו-NATIXIS לשם מימון מחדש של הלוואה קיימת, ועתה התקיימו כל התנאים שמאפשרים לשותפות לקבל את כספי ההלוואה. אחד התנאים הוא שהשותפות תמשוך את כספי ההלוואה במשיכה אחת בלבד, במהלך התקופה שנקבעה בהסכם ההלוואה.
מדובר בהלוואה שניתנה לישראמקו עד ל-1 באפריל 2020. ההלוואה נושאת ריבית שנתית בשיעור של ליבור לשלושה חודשים בתוספת 3.25%. הריבית תשולם אחת לרבעון. קרן ההלוואה תיפרע ב-24 תשלומים רבעוניים שווים החל מה-1 ביולי 2014 ועד ה-1 באפריל 2020.
לפחות 100 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי ב"תמר"
בין התנאים המוקדמים להלוואה שהתקיימו נציין את התנאי הראשון שהיה לתיקון תנאי השעבוד שנרשם במסגרת הסכמי ההלוואות הקיימות על זכויותיה של השותפות בחזקת "תמר" ובפרויקט "תמר" ועל נכסים אחרים של השותפות הקשורים לפרויקט, באופן שתעודכן רשימת הנכסים המשועבדים, וזאת הן להבטחת ההלוואות הקיימות והן להבטחת ההלוואה.
תנאי נוסף היה תיקון והפקדה בנאמנות של כתב המחאת זכויות השותפות בפרויקט ובחזקת "תמר" וכן כתב המחאת זכויות הניהול של השותף הכללי בשותפות בכל הקשור לפרויקט, וזאת הן להבטחת ההלוואות הקיימות והן להבטחת ההלוואה.
התנאי השלישי היה קבלת אישור מפקח השותפות למתן כתבי המחאת הזכויות כאמור, בהתאם לנדרש בהסכם השותפות.
תנאי נוסף היה כי נכון למועד משיכת ההלוואה לא צפוי גרעון במקורות כספיים לצורך תשלום חלקה של השותפות בהוצאות ההקמה הצפויות של פרויקט "תמר". וכן כי נכון למועד בקשת המשיכה ומועד המשיכה המבוקש, לא אירע אירוע הפרה של הסכם ההלוואה ושל הסכם ההלוואה השקלית.
תנאי נוסף היה המצאתו של דוח של מעריך חיצוני המאשר כי במאגר תמר ישנן עתודות גז טבעי של לפחות 100 מיליארד מטרים מעוקבים.
תנאי נוסף היה כי לדעת המלווים, לא חל שינוי מהותי לרעה בעסקי השותפות או פרויקט "תמר", או במצב הפוליטי, הפיננסי או הכלכלי של מדינת ישראל. ולבסוף נקבע כי תנאי לקבלת ההלוואה הוא עמידה ביחסים פיננסיים שנקבעו כתנאי למשיכה.
- 3.סנטוון 21/04/2013 15:32הגב לתגובה זוזה עבר הינו בסרט הזה ישרמקו נתנה את האחוZים הגדולים שלה על תמר כך שלא יעבדו עליכם עכשיו מתחיל סיפורו של הליויתן כמה גז יש שם שעדיין לא סופי הכמות זה מישתנה בקידוח לנפט יהיו תוצאות טובות יותר לגבי הגז וגם הנפט ואז יוכלו לדבר סופי כמה כמויות גז יש בליויתן הענק הזה וכמובן גם הנפט גם בהצלחה למחזיקי הליויתן ישרמקו זה פסה עבר אתם מבינים שלא יעבדו עליכם ישרבלוף היתם בסרט הזה אני חושב תיזהרו מהאנטרסנטים למיניהם שמחפשים פרירים להכניס אותם וליקבור אותם בישרמקו
- 2.ציגי 21/04/2013 09:59הגב לתגובה זולא בכדי דויטשה בנק מלווה סכום כזה, הם יודעים בדיוק מה הפוטנציאל של ישראמקו.
- 1.יודע דבר 21/04/2013 09:56הגב לתגובה זוהנה זה מגיע.....סתם לא לוקחים הלואה בסדר גודל כזה..וסתם לא נותנים הלוואה בסדר גודל כזה ועוד מהייקים אילולי לא עשו שיעורי בית שנתנו להם בטחונות במאה אחוז..ואם הם נותנים אימון מי אנחנו הקטנים שלא ניתן.....? בהצלחההההה
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
