"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

• הבנק הספרדי שמשאיר אבק למתחריו האמריקאיים
• אנבידיה ממשיכה לזנק - הפעם בזכות מטא ומיקרוסופט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים. 

"תסכלו על אנבידיה. יש לנו כל־כך הרבה רעיונות שאין לנו מספיק זמן או אנשים כדי לבצע אותם. רשימת הכיוונים, התהליכים שהיינו רוצים לנסות לעשות אותם, כמו שווקים חדשים ויישומים חדשים שהיינו רוצים ליצור, הרשימה הזאת היא גדולה מאוד.אילו רק היו לי יותר אנשים, יותר זמן, היינו עושים את הדברים האלו, היינו מקדמים את הרעיונות האלו. החברה שלנו הייתה יכולה להציע יותר דברים, להמציא רעיונות חדשים שיוצרים תעשיות חדשות".

זה החזון של הואנג. יהיה צורך באנשים נוספים כדי לקדם רעיונות נוספים, תהליכים נוספים, אפשרויות נוספות. הוא מדבר על עודף ברעיונות ומחסור באנשים באנבידיה ומשליך את זה על תחומים ועסקים רחבים מאוד. כל עסק מבחינתו צריך "רעיונות", מנועי צמיחה ותהליכים חדשים כדי לגדול ולהתפתח. יכול להיות שזה מגיע מאינטרס, יכול להיות שהתיאוריה הזו היא באמת ובתמים האמונה של הואנג, כמובן שיש בה הגיון, רק השאלה היא המאקרו - אנבידיה מלאה ברעיונות, ומה קורה בעולמות הלא טכנולוגיים? והאם בסה"כ יש רעיונות שיקזזו לגמרי את הפיטורים בעתידיים? וגם אם כן - רעיון זה רעיון, הוא עוד לא מביא רווחים. בסוף עסקים יעסיקו עובדים במיזמים רווחיים. 

• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• עובד מדינה? השכר שלך באוגוסט עלול להיפגע, אבל...
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• עובד מדינה? השכר שלך באוגוסט עלול להיפגע, אבל...

ומה אומרים באקדמיה? ד"ר דויד מרגריט והחזון הכלכלי לעידן ה-AI

מה מלמד המחקר המקיף ביותר עד כה על עתיד שוק העבודה, השכר, האבטלה ורווחי החברות? ד"ר דויד מרגריט הוא חוקר בשוק העבודה, חבר במכון המחקר הלוקסמבורגי LISER, ובעל רקע במוסדות בינלאומיים מובילים כמו OECD ו-France Stratégie. המחקר שפרסם ב-2025 נחשב לאחד מהעבודות הרחבות והעדכניות ביותר בתחום העבודה ב-AI. 

המחקר מתמקד בשאלה האם הבינה המלאכותית מחליפה עובדים, או דווקא מסייעת להם. הוא בוחן את ההתפתחויות בין השנים 2015 ל-2022 בארה"ב, אבל כולל גם תובנות ברורות על ההמשך.

במרכז המחקר עומדים שני מסלולים: AI מחליף (Automation AI), טכנולוגיה שמבצעת את העבודה במקומו של העובד. AI מסייע (Augmentation AI), טכנולוגיה שמחזקת את עבודת העובד ומגדילה את ערכו.

לפי מרגריט, ההשפעות שונות:"הבינה המלאכותית שמחליפה עובדים פוגעת ביצירת תפקידים חדשים, מצמצמת את שיעורי התעסוקה ופוגעת בשכר, במיוחד במשרות בעלי מיומנות נמוכה. לעומת זאת, כאשר מדובר ב-AI שמסייע, אנו רואים תוספת של עבודות חדשות ועלייה בשכר, בעיקר במשרות הדורשות מיומנויות גבוהות".

המחקר מצביע על כך שהמשרות שנפגעות ראשונות הן אלו שמבוססות על חזרתיות, נהלים קבועים ועבודה מול מחשב. אלו יוחלפו ראשונות, והשכר במקצועות הללו נמצא בירידה מתונה אך יציבה. במילים אחרות, AI מחליף - מפעיל לחץ כלפי מטה על השכר, על מספר המשרות החדשות ועל הביטחון התעסוקתי.

"במשרות מתקדמות, הוא לא מחליף את האדם, אלא מגביר את יכולותיו, וכתוצאה מכך גם את שכרו". כאן, מדגיש מרגריט, נמצא פוטנציאל לעלייה בפריון. עובדים מיומנים מצליחים להפיק יותר בזמן קצר, מה שמגדיל את תפוקת החברה ואת התועלת הכלכלית הכללית. אלא שגם מרגריט מבין שה-AI יכול בהדרגה להחליף גם את המשרות שנחשבות "משרות מתקדמות". תראו למשל מה קורה בשוק התכנות. בתחילת הדרך נפגעים הג'וניורים, אבל כיום מבינים שככל שהטכנולוגיה והדיוק של ה-AI ישתפר הוא יוכל להחליף גם תפקידים משמעותיים יותר ומשרות מתקדמות של מתכנתים. 

לגבי רווחי החברות, כותב מרגריט - "במקרים שבהם הטמעת AI נעשית כהשלמה ולא כהחלפה, נרשמת גם עלייה ברווחי החברות וגם שיפור בתנאי ההעסקה. אך, לא מדובר בתוצאה אוטומטית: כאשר השימוש ב-AI בא על חשבון עובדים ולא לצידם, אנו רואים אמנם חיסכון בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך עלולה להיווצר ירידה בצריכה, התגברות הפערים, ולחצים כלכליים על כלל המשק."

מרגריט מדגיש שה-AI יכול להיות הזדמנות או איום. זו שאלה של מדיניות. ממשלות צריכות להיערך באמצעות תכניות הכשרה רחבות, מדיניות מיסוי שתחלץ רווחים עודפים מחברות עתירות פריון, ויצירת רשתות ביטחון תעסוקתיות לעובדים שנפלטים ממעגל העבודה. במילים אחרות, גם הוא צופה מפץ גדול ומצפה שהממשלות יעשו משהו בנידון כבר עכשיו - אחרת כנראה שתהיה בעיה. מה שנראה ברור הוא שייקח זמן לשוק להתאזן מחדש. אנחנו בתנועה ובדרך יהיו מקומות לא מאוזנים - כנראה אבטלה, שכר, רווחי הפירמות ועוד. עד שזה יתאזן יכול לקחת זמן רב.