ברקת לווה 280 מיליון שקל נוספים מכלל לטובת פרויקט כיכר המדינה
סך כל ההלוואה של כלל ביטוח ופיננסים לטובת הפרויקט מסתכמת כעת בלמעלה ממיליארד שקל; האשראי של ברקת לפרויקט היוקרתי עומד על מעל 2 מיליארד שקל
חברת ברקת ברקת -0.36% שצפויה להעמיד את המימון לפרויקט כיכר המדינה מעדכנת כי כחלק ממקורותיה, החברה התקשרה עם כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח 0.61% בהסכם לקבלת הלוואה נוספת לטובת מימון הפרויקט בסכום כולל של כ-280 מיליון שקל. בחודש מאי האחרון עדכנה החברה כי תקבל הלוואה בסך של עד כ-1.7 מיליארד שקל מחברות הביטוח, מגדל וכלל, לטובת מימון הפרויקט.
החברה מציינת כי שיעורי הריבית האפקטיבית שישולמו על ידה לכלל ביטוח אינם שונים באופן מהותי משיעורי הריבית האפקטיבית לפי מרבית הסכמי ההלוואה של החברה מול גופים מוסדיים. הסכם ההלוואה הנוסף כולל זכות סירוב לחברת כלל ביטוח להגדיל את סכום ההלוואה ב-25 מיליון שקל, אם ברקת תבחר שלא להעמידם ממקורותיה.
במסגרת הפרויקט בכיכר המדינה, יוקמו 3 מגדלי ספירלה זכוכית שיכללו כ-450 דירות, כל בנין ימנה כ-40 קומות מעל חניון תת קרקעי לשימוש אישי (906 מקומות חניה), וחניון ציבורי בבעלות פרטית (720 מקומות חניה), פארק ושצ"פ, לרבות אגם מלאכותי, בשטח של כ-50 דונם. הפרויקט יבנה בשטח של 77.7 דונם.
עוד עדכנה ברקת בחודשים האחרונים כי היא מצויה בתהליך של חתימות על הסכם מימון עם כ-240 בעלי זכויות בכיכר המדינה בת"א להעמדת מסגרות אשראי לטובת הקמת הפרויקט, כאשר סך האשראי שיועמד על ידי ברקת לפי הסכם המימון עומד על מעל 2 מיליארד שקל. הפרויקט סיים את שלב החפירה והדיפון, וכלל העבודות צפויות להימשך כ-5 שנים.
- עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "העמדת האשראי היא צעד משמעותי לברקת, המשלים את המימון לפרויקט המגורים המוערך בתקציב של כ-4.3 מיליארד שקל. מדובר בפרויקט מורכב ואדיר ממדים ובמקביל להוצאתו לפועל אנו נפעל להרחבת והאצת פעילות החברה, במימון מגוון בפרויקטים ברחבי הארץ והגדלת תיק האשראי של ברקת הן לקבוצות בעלי קרקע, ליווי יזמים, הלוואות גישור ומזנין".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
