איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

הבורסה מגיעה לבורסה, למרות ביקושים חלשים יחסית מהציבור

הציבור הזרים ביקושים של 22.5 מיליון שקל, כאשר הוצעו לו מניות בסכום של 23 מיליון שקל. מוקדם יותר השבוע הזרימו המוסדיים ביקושים של 1.15 מיליארד שקל על כמות מוצעת של 200 מיליון
עמית נעם טל | (5)

הבורסה לניירות ערך דיווחה הערב כי השלימה את השלב הציבורי של ההנפקה. מניותיה צפויות להתחיל להיסחר בתחילת אוגוסט.

 

סבב ההנפקה לציבור זכה לביקושים נמוכים יחסית לאחר שהגופים המוסדיים, בעיקר זרים, הזרימו ביקוישם של פי 5-6 מהיקף ההנפקה - ביקשו לקנות בכ-1.15 מיליארד לעומת סחורה מוצעת של 200 מיליון שקל.  

לציבור הוצעו מניות בשווי של 23 מיליון שקל, לפי שווי שוק של 710 מיליון שקל, עם תקרת הזמנה של 30 אלף שקל למזמין. ע"פ ההודעה שפורסמה הערב, הציבור הזרים ביקושים של 22.5 מיליון שקל. ייתכן שהביקושים הנמכוים קשורים לרף של 30 אלף שקל למזמין.

הבורסה צפויה להרוויח מהמכירה כ-35 מיליון שקל, כיוון שעל פי ההסכם בינה לבין הקרנות הזרות שרכשו מניות לפני כחצי שנה, באם השווי בהנפקה יעלה על 550 מיליון שקל, הרווח יתחלק בין המשקיעים הזרים לבין הבורסה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Short . Big short (ל"ת)
    צבי 30/07/2019 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דב 30/07/2019 11:28
    הגב לתגובה זו
    זהו ארגון בו העובדים מרווחים משכורות גבוהות מאד ועדיין סבורים שדופקים אותם. הם ייהנו מההנפקה באופן אישי ועדיין ממשיכים לאיים עם היד על השאלטר. התרבות הארגוני שלהם היא של קבוצת לחץ.כנראה שהסכומים המתגלגלים מדי יום בבורסה מסנוורים אותם.
  • 3.
    אפק 30/07/2019 09:11
    הגב לתגובה זו
    רק אז הבורסה תתאושש ותחזור למה שהיתה והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה מאשר היום והרבה מהציבור יחזור לבורסה במקום השקעות בקניית דירה.
  • 2.
    עוד לא קלטתי 30/07/2019 08:48
    הגב לתגובה זו
    בורסה לא משוקללת אין סחירות, נאדה
  • 1.
    הנביא 29/07/2019 23:26
    הגב לתגובה זו
    לא פי 50 ולא פי 2, כמו שתיאר. מניות זבל, מחזור דל. עדיף להשקיע בוול סטריט. אין בארץ מניות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, עם מחזור פי מיליון מכל הבורסה.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.