מימין: עדי כהן, רן בר-און ודן אלעזרי
צילום: יח"צ
פרסום ראשון

אם הממונה יסרב לזניט ומדיה קום - החברות יגיעו עד לביהמ"ש

עוד בקשה לשת"פ ברכש מדיה צפויה להידחות. אכזבה בשוק המדיה לאור התחושה כי "הפעם זה היה נראה כאילו אצל הממונה מבינים את הניואנסים", לדברי גורם בכיר
משה בנימין |

בקשת שיתוף הפעולה של חברות המדיה זניט ומדיה-קום שנבחנת בחודשים האחרונים על ידי הממונה להגבלים עסקיים צפויה להידחות על הסף. עם זאת הודעת הסירוב שתתקבל במשרדי חברות המדיה של פובליסיס ואדלר חומסקי רחוקה מלהיות המערכה האחרונה בקרב על התחרות בשוק המדיה - כך לפחות מצידן.

לאייס נודע כי במידה ואכן הממונה על ההגבלים העסקיים לא יאשר לזניט ומדיה קום את הבקשה לרכוש במשותף מדיה בטלוויזיה, החברות יגיעו לשימוע שבמסגרתו ינסו (שוב) להוכיח לממונה את צדקת דרכן. בניגוד לעמדת הממונה, שאיחוד פעילויות מהסוג שביקשו החברות אינו מועיל לשוק, בחברות יציגו לממונה מידע ונתונים מסחריים על השוק, מגובים בחוות דעת כלכלית שהוזמנה על ידם, שבאמצעותם ינסו להצביע על העיוותים הכלכליים בשוק המדיה שלטענתם בסופו של דבר מתגלגלים עד לצרכן הפרטי.

מעבר לשימוע בעניינן, לאייס נודע כי החברות לא יהססו (במידה וימשיכו להסכים ביניהן על קו הפעולה) לפנות להמשך ההליך במסגרת בית המשפט. לטענתן, המטרה היא לטפל בסוגיית העיוות בשוק שנובע מכוחה של חברה אחת (יוניברסל מקאן) ומשפיע באופן ישיר על שאר החברות בהיבטים של תנאים מסחריים, שיבוצים והתחרות בכלל.

לשיטתן של החברות, העיוותים שקיימים כיום בשוק הפרסום בטלוויזיה מובילים לכך שמפרסמים נדרשים לשלם מחיר גבוה עבור תוצאות אפקטיביות שיוכלו להתקבל בהוצאה נמוכה יותר - בשוק משוכלל יותר. עיוות זה הוא, לכאורה, מה שמוביל את המפרסם לגלגל את ההוצאה לצרכן הסופי. 

גורם בכיר אומר לאייס שלא לייחוס כי ישנה בשוק המדיה תחושה של אכזבה מכיוון ש"הפעם זה היה נראה כאילו במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים מבינים טוב יותר את הניואנסים, אבל כנראה שמשהו שם לא עובר הלאה". על פי גורמים בשוק הפרסום, "הממונה על ההגבלים העסקיים מחזיק בידיו חומרים שהועברו אליו על ידי חברות המדיה מיוזמתן ובהתאם לבקשתו, שהם בסוף ראיות נפיצות שהיו יכולים לעשות איתן הרבה יותר – התסכול הוא שפעם אחר פעם – אף אחד לא עושה שום דבר".

כזכור וכפי שנחשף לראשונה באייס, לפני כחודשיים חקירת הממונה נראתה כעולה שלב עם דרישה מגופי המדיה הפועלים בטלוויזיה: קשת, רשת וערוץ עשר, להעביר לידיה מידע שנוגע לסחר בזמן האוויר מול חברות המדיה בישראל. זאת במקביל לדרישה מחברות המדיה לספק לממונה נתונים על העמלות שנכנסו לכיסן, מחזורי הפעילות, הבונוסים, חשבוניות על תשלום לערוצי הטלוויזיה ושיטת העבודה באופן כולל - עבור אילו משרדים ולקוחות הם קונים מדיה ותחת אילו הסכמים. בנקודה זו לאחר שהתקבל המידע מהערוצים בוצעה השוואה של מחיר קנייה שדווח מול מחיר מכירה שדווח על מנת לקבל תמונה ברורה ומלאה של זירת המסחר.

בשורה התחתונה, הבקשות שזורמות לממונה על ההגבלים העסקיים, אם מדובר ברכש משותף על ידי זניט ומדיה קום או מיזוג כמו במקרה של יוניון ו-tmf נועדו כמובן להגבלת כוחה של יוניברסל מקאן או הגדלת כוחן על חשבונה. "תחרות הוגנת" הוא מונח שנשמע רבות על ידן אך נראה שהממונה שוב לא השתכנע כי התחרות כעת אינה הוגנת או שהענקת אישור למיזוג ו/או שת"פ הוא זה שיבצע את התיקון המבוקש, אם בכלל הוא נדרש, וגם הניסיון הזה צפוי להיכשל. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

על פניו נראה שאם על שולחן הממונה לא ינחת מידע ראייתי חד משמעי שמצביע על פעולות שאינן חוקיות או מחקר כלכלי שיאפיל על הבדיקות של הממונה עצמו, גם הפעם הבקשה תגיע למבוי סתום. על האופציה המשפטית שעודנה פתוחה בפני חברות המדיה מרחפת היסטוריית הבקשות של חברות המדיה שאינה מועילה להן. רצף של בקשות מיזוג ושת"פ שהוגשו ליותר ממונה אחד ונדחו על הסף הוא לא משהו שבית המשפט יוכל להתעלם ממנו. מנגד, לממונה עדיין שמורה היכולת ליצור שינוי בשוק - גם אם לא בצורה של אישור הבקשות - אלא בסדרת החלטות והגבלות שיוטלו על השוק, ומן הסתם יוניברסל מקאן היא זו שתושפע מהן בעיקר. 

תגובת זניט ומדיה קום לא התקבלה עד למועד פרסום הידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.