מלאי הדירות בת"א מספיק ל-9 חודשים - היכן אין מצוקת דיור?
מצוקת הדיור נמשכת. על פי נתוני משרד השיכון, נכון לסוף המחצית הראשונה של 2013, מלאי הדירות החדשות עומד על כ- 21,000 דירות חדשות ועל פי קצב המכירות הנוכחי הם ימכרו בתוך כ- 10 חודשים. מידי חודש נמכרות בישראל 2,040 דירות חדשות מידי חודש.
ירושלים מככבת במקום הראשון בדירוג הערים בהם נמכרות הכי הרבה דירות חדשות בממוצע חודשי. מידי חודש נמכרות 153 דירות חדשות בעיר הקודש. והנתון המעודד לגבי ירושלים הוא שמלאי הדירות מספיק בשלב זה.
במקום השני ממוקמת תל אביב בה נמכרות 137 דירות חדשות מידי חודש. בניגוד לירושלים, בתל אביב יש מחסור בדירות חדשות והמלאי נכון לסוף המחצית של השנה עמד על 8.8 חודשים
לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של צמח המרמן: "תל אביב סובלת מאותה תסמונת שסובלת כל עיר מרכזית וחשובה בעולם. לתל אביב אין מלאי קרקעות שזמין לבנייה מידית. האזור הכי מבוקש הוא מרכז העיר ובאזור זה אין כלל קרקעות לבנייה. שהביקושים כה גבוהים ואין היצע, מטבע הדברים המחירים עולים ויעלו".
במקום השלישי נמצאת פתח תקווה עם מכירות של 118 יח"ד בממוצע בחודש. יבנה, כוכבת הנדל"ן של השנתיים האחרונות ממוקמת רק במקום הרביעי עם מכירות של 90 דירות חדשות בממוצע חודשי אך המלאי אוזל ועומד על 6.9 חודשים בלבד.
מלבד ירושלים, אחת הערים היחידות שאינה סובלת ממצוקת דירות היא נתניה. מידי חודש נמכרות בנתניה 76 דירות חדשות ומלאי הדירות בעיר יספיק לשנה וחצי. עם זאת, יש לציין כי מלאי דירות היוקרה בקו ראשון לים הולך ואוזל.
את העשירייה הראשונה סוגרת חיפה עם מכירות של 74 דירות חדשות בממוצע חודשי ובית שמש עם מכירות של 51 דירות חדשות בחודש ומלאי שעומד על 4.7 חודשים בלבד.
- 3.סבבה 29/10/2013 01:22הגב לתגובה זועליות הבנייה והמיסוי על דירה יירדו זה הסיכוי היחידי להוריד או להשאיר את מחירי הנדלן שפויים באזור המרכז יש גל ענק של רוכשי דירות שרק מחכים להזדמנות לקנות דירה במיקום טוב אישור תכניות ביחד עם צמצום עלויות הבנייה לרמה 2500 ש״ח למ״ר זה מציאותי ומתבקש. להוריד מיסוי ולשחרר קרקעות
- 2.לא מכיר אף אחד שגר ברחוב, אז אולי אין מחסור בדירות? (ל"ת)חנן 28/10/2013 15:39הגב לתגובה זו
- 1.שי 28/10/2013 13:30הגב לתגובה זואז אמרו
- הם שינו את המיקום,בונים בחמוקי יוכבד (ל"ת)מעלה חמציץ 28/10/2013 13:47הגב לתגובה זו
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
