בבילון ופריון, רק אל תעזבו את הבית אחרי החתונה

אלדד אברהם, מנכ"ל E.A Investment banking, מתייחס להשפעות המיזוגים והרכישות של חברות הנסחרות באחד העם על ציבור המשקיעים, הבורסה המקומית והחברות עצמן
אלדד אברהם | (5)

אתמול הודיעה בבילון על מגעים למיזוג עם חברת איירון סורס. ההודעה באה לאחר מיזוג נוסף בין חברות בהייטק הישראלי, פריון לקונדואיט. המשותף בין העסקאות זו העובדה כי גם בבילון וגם פיריון הן חברות ציבוריות שנסחרות בתל אביב ו-וול סטריט. אמנם, בבילון רשומה כרגע רק בתל אביב, אבל צפויה לברוח מעבר לים גם כן.

השאלות העיקריות שמעניינת את ציבור המשקיעים והחוסכים בישראל, האם זה טוב לנו ולאפיקי החיסכון שלנו כפרט? האם זה טוב לבורסה בתל אביב?

מי שבקיא בשוק המיזוגים והרכישות יודע שסיכויי ההצלחה של מיזוג, נמוכים מהסיכוי לזכות בעץ או פלי בהטלת מטבע. ניתוח שוק המיזוגים והרכישות מעניין את כלל האנליסטים וחברות המחקר והייעוץ הגדולות בעולם, וישנן גישות ומחקרים בנושא למכביר.

אך דבר אחד ברור לכולם - מדובר במהלך מורכב ומלא שאלות לגבי סיכוי ההצלחה שלו ביום שאחרי המיזוג או הרכישה. מוקדם לנסות להעריך את מידת ההצלחה של המיזוג המדובר, וכולי תקווה שיצליח - זה טוב לבעלי המניות של החברות, אבל לא בטוח שהצלחת בעלי המניות טובה לבורסה בתל אביב ולציבור החוסכים הרחב.

מיזוגים מסוג שמביא להגדלת נפחים ופעילות מבחינה פיננסית, מביאים "לדחיפה" של חברות מחוץ לבורסה בתל אביב. כשחברות מגדילות מחזורים, שווי ושאר פרמטרים פיננסים, הבורסות בחו"ל קורצות להן לבוא.

כולם מדברים בימים אלה על התייבשות הבורסה בישראל ובריחת משקיעים וחברות לחו"ל. כולי תקווה שמיזוג זה ישאיר את החברות בישראל, ולא יגרום להן לוותר על המסחר הדואלי בגלל עודף רגולציה בשוק.

הנהלת הבורסה וראשי הרשות לניירות ערך צריכים לעשות הכל בכדי להשאיר חברות טובות בבורסה בתל אביב, ולא לגרום להן לשקול אפילו אפשרות של מחיקה ממסחר בישראל. אין ספק שיש התעוררות בשוק המיזוגים והרכישות בעולם - תהליך שיש לו הסבר ברור שקורה אחת לכמה שנים ומראה סימנים גם בישראל.

ענף הטכנולוגיה והתעשייה מובילים את שוק המיזוגים והרכישות בעולם (כ-35% מכמות העסקאות). אני בעד מיזוגים ורכישות כשיש הגיון עסקי לעשות זאת, אבל בנוסף צריך שציבור המשקיעים, ובעיקר הרגולציה, ייתנו רוח גבית. כולם זוכרים את סאגת איל וולדמן ממלאנוקס בעניין הכהונה הכפולה, שהביאה לכך שהנהלת החברה שקלה להימחק ממסחר בתל אביב - מהלך לא טוב, לא לבורסה בתל אביב ולא לציבור החוסכים. כולנו צריכים לעודד חברות להישאר בישראל ולא לתת להן לעזוב אותנו דווקא כשהם גדלים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    nonesense 17/08/2013 17:00
    הגב לתגובה זו
    it is empty article
  • 4.
    יוניהללי 15/08/2013 15:20
    הגב לתגובה זו
    מסכים שיש למנוע נטישה של חברות ישראליות מהמסחר בארץ
  • 3.
    אנונימי 15/08/2013 15:19
    הגב לתגובה זו
    כתיבה רהוטה, שזורה בידע רב. כל הכבוד אלדד
  • 2.
    כל כך נכון!! הגיע הזמן שהגדולות ישקיעו בתוך הבית (ל"ת)
    צורי 15/08/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Adidd 15/08/2013 14:21
    הגב לתגובה זו
    שגם תייעל את הפעילות וגם תגדיל הכנסות! לדעתי פריון יותר אטרקטיבית (וגם אני מחזיק)
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.