היבטי מיסוי לקראת סוף שנה - טיפים למשקיע
על אף המשברים, אי הוודאות והתהפוכות הגדולות, שנת 2012 מסתמנת כשנה טובה למשקיעים, עם תשואות נאות באפיקי ההשקעה המסורתיים כגון שוק המניות ושוק אגרות החוב. משקיעים רבים משלבים שיקולי השקעה בשיקולי מיסוי ונוהגים לדחות את תשלום המס למועד מאוחר יותר. דחיית המס תורמת לרווחיות המשקיע, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בשנה החולפת חל שינוי בשיטת גביית מס רווחי הון בישראל. לראשונה ניתן לבצע קיזוז מס ולקבל החזר כספי לחשבון המשקיע במהלך אותה שנה קלנדרית. משקיע ששילם מס מתחילת השנה יוכל לממש הפסדים ולקבל החזר כספי ישירות לחשבונו הפרטי. זה האחרון צריך לבדוק מול חבר הבורסה את סך המס ששילם מתחילת השנה. במידה ושילם מס - הוא יכול למכור ני"ע בהפסד ולקבל בחזרה את המס ששילם. גובה החזר המס לא יעלה על הסכום ששילם המשקיע. בנוסף, בהמשך לשנים קודמות, מכיוון שמגן המס לא עובר בצורה אוטומטית לשנה הבאה. משקיעים שאינם מגישים דוחות למס הכנסה ויש להם יתרה של מגן מס בחשבונם, יכולים למכור ני"ע ברווח ולנצל את מגן המס בחשבונם. במידה ולא יעשו זאת - מגן המס ימחק. קיזוז כנגד השקעה בשותפויות נפט - הזכאות לקיזוז הפסדים שנוצרו בשותפות במהלך השנה הם למשקיעים שהחזיקו ביחידות ההשתתפות ביום האחרון בשנה, כולל המשקיעים שרכשו את יחידות ההשתתפות יום לפני כן. בשנת 2012 חלק מהקידוחים לא צלחו ושותפויות כגון מודיעין יהש יסיימו את השנה בהפסד. משקיעים יכולים לקזז את חלקם בהפסדי השותפות כנגד שאר ההכנסות שלהם (גם כנגד ההכנסות הפירותיות). קיזוז המס יתבצע אך ורק לאחר הגשת דו"ח שנתי, לכן כדאי להתייעץ עם מומחי מס לפני הגשת הדו"ח. הגשת דו"ח מסוג זה מחייבת משנה זהירות מכיוון שהחזקה בשותפויות רווחיות או רווחים משמעותיים בשנים שלאחר מכן יכולים לגרור תשלום מס גבוה יותר. להלן מספר דגשים לשנת 2012: 1. שיטת הקיזוז הינה רווח כנגד הפסד ולא מס כנגד מס. 2. סלי קיזוז - ניתן לבצע קיזוז בין ני"ע ישראלים לני"ע זרים. 3. מגן מס לא עובר בצורה אוטומטית לשנה הבאה. 4. במהלך השנה, היום הקובע לאירוע מס הינו יום הסליקה. בניירות ערך זרים הסליקה הינה לאחר שלושה ימים (T+3), וברוב ניירות הערך הישראלים הסליקה הינה ביום למחרת (T+1). למרות זאת, עסקאות שבוצעו בימי המסחר האחרונים בשנה, היום הקובע בהן הינו יום הערך ולכן ניתן לבצע עסקאות לצורך קיזוז מס עד יום המסחר האחרון בשנה. 5. ניתן לקזז תשלום מס על תקבולים כגון דיבידנד, ריבית ופדיון אג"ח מול הפסדי הון בני"ע, הקיזוז יכול להתבצע אך ורק באותו חודש קלנדרי. 6. לא ניתן לקזז הכנסות מריבית פיקדונות מול הפסדים או רווחים בניירות ערך. 7. ניתן לקזז רווחים או הפסדים בקרן נאמנות פטורה מול הפסדים או רווחים בשאר ניירות הערך. 8. ניתן להכיר בתשלומי עמלות לצורך הקטנת חבות המס. שימו לב, משקיעים שמבצעים השאלות בני"ע ושילמו מס במהלך השנה יכולים לבצע החזר ההשאלה ולהכיר בעמלה לצורך קבלת החזר המס. 9. בשנת 2012 לא ניתן לבצע קניה ומכירה רעיונית. - המאמר הנ"ל מתייחס לתשלום מס ליחידים שאינם בעלי שליטה ולמי שאינו בעל שליטה מהותי. - לפני ביצוע פעולה לצורך אירוע מס יש להיוועץ עם מומחי מס. - יש לבחון את שיקולי ההשקעה וסחירות ני"ע בטרם ביצוע פעולות לצורך קיזוז מס. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.רועה צאן 11/12/2012 23:37הגב לתגובה זולדעתי הכוונה היתה שבאותו חודש, הקיזוז מתבצע אוטומטית על ידי הבנק. אולם מי שיגיש דוח שנתי יכול לקזז בכל שנת המס.
- 4.מאור טל 11/12/2012 22:34הגב לתגובה זומישהו מקפיד לבחון את דבריו של הליצן לפני הפרסום באתר...טעות אחת גדולה,הייתי מצפה מהאתר לפרסם כתבות שעברו ביקורת איכות לגבי המידע המפורסם בהן ולא לצורך יחצנות של הכותב
- 3.דוד 11/12/2012 20:16הגב לתגובה זואם אני לא טועה-ניתן להתקזז כל השנה ולא רק בחודש קלנדרי
- 2.רו"ח 11/12/2012 15:58הגב לתגובה זולא נכון סעיף 6 נכון
- 1.משה ב, רו"ח 11/12/2012 14:16הגב לתגובה זויש להשמיט "או רווחים בניירות ערך"
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
