"3 מכשירים בממוצע אצל כל לקוח"; 48% אפסייד ליצרנית הרמקולים סונוס
גולשים שיכנסו לאתר של יצרנית הרמקולים SONOS INC (SONO), שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר, יגלו שעבור חלק מהמוצרים יצטרכו לחכות שלושה חודשים, בצל משבר השבבים והעיכובים בהובלה הימית, שגם התייקרה. סמנכ"לית הכספים בריטאני באגלי אמרה לאתר מרקטווץ' "ברבעון הנוכחי זה יכול להיות קשה עבורנו לצמוח. מבחינת אספקת ההזמנו ללקוחות הסיטואציה עדיין די קשוח בהיבטי הרכיבים והלוגיסטיקה". ואולם, נראה כי החברה חושבת שעד אוקטובר הבא הצרה כבר תהיה מאחוריה – שכן השוק התעודד מהתחזית לשנה הבאה שסיפקה, אחרי שהביסה את צפי השוק לרבעון הקודם. האנליטסים מעניקים לה אפסייד של עד כ-48%.
למעשה, בסונוס זה עתה סגרו מבחינתם את שנת 2021, עם הרבעון שהסתיים לפי לוח הזמנים שלהם בתחילת אוקטובר. הרבעון הנוכחי, שאצל אחרים הוא הרביעי של 2021, עבורם הוא הראשון של 2022, קרי התחזית השנתית שלהם היא לאוקטובר 2021-2022.
בחברה מוכרים רמקולים חכמים לבית, שמתקשרים גם עם שירותי כרומקאסט של גוגל, אלכסה של אמזון וסירי של אפל. בין סדרת המוצרים שלה גם סאונד-בר, סאב-וופרים, רמקולים להתקנה בתוך קירות ותקרות, מגברים, סטרימרים של מוזיקה, שמתחברים למערכות אודיו של הלקוחות וניתן להזרים דרכם מוזיקה מהסלולארי, המחשב, הטאבלט וכו' לרמקולים שאינם של החברה, וכן רמקולים חכמים ניידים (עם בטריה נטענת). מוצרי החברה ממותגים כמוצרי יוקרה, ותג המחיר בהתאם.
רוצים לדעת איך להשקיע, מה זה השקעות פאסיביות, איך לפזר את התיק ואיך לחסוך בעמלות ודמי ניהול? אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס
- DSPG נהנית מהביקוש לשבבים והכתה את תחזית הרווח: 12 סנט למניה
- לקראת מיזוג סומוטו ונוסטרומו: נרהטק תפרסם תשקיף לחלוקת דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר הלקוחות של החברה, אלה שקנו ממנה עד כה, עלה בשנה שעברה 15% ל-12.6 מיליון. המנכ"ל פטריק ספנס אמר על כך כי "אנו רואים את הלקוחות הקיימים קונים עוד מוצרים שלנו, ועם כל משק בית חדש שאנחנו מצרפים – כדור השלג מתחיל להתגלגל. ממוצע המכשירים שלנו אצל כל משק בית מלקוחותינו עלה ל-3.0 – וזה משקף את הכח של המודל שלנו. אנחנו שואפים להאריך עוד יותר את משך החיים של כל לקוח עבורנו ככל שנשיק מוצרים ושירותים חדשים".
ברבעון הקודם הציגה סונוס צמיחה של 5.8% להכנסות של כ-595 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל-352 מיליון דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP היה 8 סנט (11.8 מיליון דולר בסך הכל), קיטון לעומת 33 סנט למניה שנה קודם לכן (40.7 מיליון דולר) – אך עדיין הרבה מעבר לציפיות השוק, שחשב שתפסיד 7 סנט למניה (פער של כ-173%). החברה עברה להפסד תפעולי של 11.5 מיליון דולר מרווח תפעולי של 15.4 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-17.1 מיליון דולר (13.7% מהמכר) בעוד האנליסטים העריכו שיהיה 16 מיליון דולר. שנה קודם לכן היה 46.4 מיליון (4.8% מהמכר).
ב-12 החודשים צמחו ההכנסות בכ-29.4% מ-1.3 מיליארד דולר ל-1.7 מיליארד. הרווח השנתי Non-GAAP היה 1.77 דולר למניה (248.3 מיליון בסך הכל) למול 67 סנט למניה שנה קודם לכן (79.2 מיליון דולר בסך הכל). תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-253 מיליון מול 162 מיליון לפני שנה ותזרים המזומנים החופשי צמח 61% לכ-208 מיליון דולר.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
כעת מצפים בסונוס ששנת 2022 שלהם תסתיים בצמיחה של 12-16% להכנסות של 1.925-2 מיליארד דולר (האנליסטים הניחו שתתן תחזית של 1.86 מיליארד דולר), כשספנס דיבר על "צבר הזמנות בריא". ה-EBITDA המתואם עתיד להסתכם ב-280-325 מיליון דולר עם שוליים של 14.5-16.2% (בתחזיות המוקדמות של האנליסטים: 285 מיליון). שיעור הרווחיות הגולמית להערכה יסתכם ב-46-47%, בהתאם לתחזיות השוק.
לפי החברה, הם חווים "מומנטום עוצמתי" שיביא אותה להגשמת היעד שפרסמה מוקדם יותר השנה ל-2024, עוד לפני המועד. מדובר בצמיחה שנתית ממוצעת של 13%, עם שולי רווחיות גולמית של 45-47% ושולי EBITDA מתואם של 15-18%. האנליסטים עצמם מצפים שתצמח ב-14% ב-2022 וב-12.3% ב-2023, אז תכניס להערכתם 2.19 מיליארד דולר. עוד הם צופים שהרווחים בשנה שזה עתה נפתחה עבורה יהיו נמוכים מאלה של זו שרק נגמרה, ואז יעלו שוב ב-2023.
אחרי השלמה של תכנית רכישות עצמיות של מניות החברה בהיקף 100 מיליון דולר (5.2 מיליון מניות במחיר ממוצע של 19.3 דולר למניה), סונוס יזמה אחת נוספת בהיקף גבוה יותר של 150 מיליון דולר, מה שאמור לתמוך בביקושים למניה.
בהתאם לתוצאות, בשוק העלו את תחזיות הרווח שלהם מהחברה לשנה. אלה עלו ב-10.5% בחודש האחרון לערך – 4 אנליסטים העלו תחזיות, השאר לא עדכנו אותן מטה. מכאן, הם גם גזרו בהתאם את מחירי היעד שלהם. הטווח נע בין 40 דולר למניה ל-53 דולר עם אמצע של 47.8 דולר (מחיר הנעילה בשישי: 32.25 דולר), מה שמשקף אפסייד של 24%-64.3%, או לפי הקונצנזוס 48%. סטיית התקן היא 4.87 דולר, נמוכה יחסית, מה שמשקף הסכמה בסך הכל בין האנליסטים המסקרים. לפי מדד פירמת המחקר Zacks Research, המניה נמצאת ב-5% העליונים מתוך דירוג של 4,000 מניות המבוסס על ארבע פקטורים הקשורים בהערכות הרווח של השוק מהן. על כן, הם מגדירים את ההמלצות עליה בדרגה של "Strong Buy".
ואולם, לסונוס יש גם יומרות שתצטרך להראות שהיא מסוגלת להוציא לפועל. ראשית, לא בטוח שהעלייה במספר המכשירים לכל משק בית לקוח באמת תעלה כל הזמן – הדבר תלוי בהצעת הערך שלה. אם לא תצליח "לעלות" על צרכים חדשים של הלקוחות ותתן להם מענה, ואם כל צרכיהם של אלה יסופקו על ידי קו המוצרים הנוכחי, רק תחלופתם או שדרוגם יביא למכירות נוספות לכל לקוח.
מעבר לכך, ענקיות הטכנולוגיה שהמכשירים שלה מתקשרים איתן הן גם מתחרות שלה ומייצרות רמקולים בעצמן. אם לא די בכך, לסונוס יש שאיפות להכנס לתחום הסטרימינג למוזיקה באיכות גבוהה (גם לאחרים יש), בתמחור של 7.99 דולר לחודש. למה דווקא היא? לא ברור. גוגל ניסתה את ההרפתקה הזאת במשך עשור לערך, ויצאה ממנה עם הזנב בין הרגליים לפני כשנה.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
טראמפ ושי מדברים (דאלי)מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.
הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה.
המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר
כי שר האוצר היה מעורב - שר
האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
קצת רקע
למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.
ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות
הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה
להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.
- טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי"
- לאחר מאסר של ארבעה חודשים - טראמפ חנן את מייסד בייננס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכם המתגבש
הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.
