במרוץ: J&J החלה בניסוי שלב 3 של חיסון לקורונה - התוצאות בנובמבר
אחרי מודרנה (MRNA), פייזר (PFE) וביונטק (BNTX) וגם אסטרה זנקה (AZN), היום הודיעה ענקית הפארמה ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), שהיא מתחילה את ניסוי שלב 3 בחיסון שהיא מפתחת לקורונה. מדובר בניסוי הגדול ביותר עד כה בחיסון לנגיף, שכולל 60 אלף מתנדבים שיקבלו את החיסון.
למרות שהחלה אחרי מתחרותיה, החברה צפויה להציג את תוצאות הניסוי כבר בחודש נובמבר – פחות או יותר עם יתר השוק. הסיבה: במחקרים החיסון של החברה פעל מהר יותר משל המתחרים, כשכבר אחרי מנה אחת הוא הראה יעילות. "עם החיסון יעיל כבר במנה הראשונה, אפשר להיות מחוסן כבר אחרי שבועיים", אמר המדען הראשי של החברה, פול סטופלס.
הניסוי צפוי להיות פי 2 בהיקפו מהניסוי של פייזר ויותר מכך מבמקרה של מודרנה. בכל מקרה, גם אם אחד מהחיסונים יימצא אפקטיבי יותר מהמתחרים ואף יעבור אישור מזורז של ה-FDA האמריקאי – כפי שהנשיא טראמפ מכוון – הניסויים בחיסונים ימשכו.
אבל המרוץ הוא קצת יותר מסובך. אם חברה תצליח לאשר את התרופה שלה לפני המתחרות, אך תתקשה למלא אחר הביקושים, היא מסתכנת בכך שחיסונים נוספים יאושרו וינגסו מהמכירות. בכל מקרה, ומתוך סיכון כלכלי לא קטן, חלק ניכר מהחברות כבר החלו בייצור המוני של החיסונים עוד לפני שאושרו.
- כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
- 10 חודשים נוספים לחולי סרטן ריאה - הישג רפואי לאסטרה-זנקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחלק זה משמעותי יותר ולחלק פחות. לדוגמה פייזר יכולה לבלוע את הגלולה המרה, מודרנה פחות. היא מתכננת על ההכנסות מהחיסון למימון מיזמים נוספים. פגיעה בצינור מזומנים זה עלול לפגוע חזק בחברה.
- 10.אבל נתניהו נתן הוראה לפתח חיסון... (ל"ת)חחח 24/09/2020 12:39הגב לתגובה זו
- 9.ביז 24/09/2020 11:39הגב לתגובה זואך ביבי ומומחיו דילגו עליה לצורך הבטחת חיסונים לאזרחים , שוב מתגלה בזבוז ופזיזות
- ישראלי 24/09/2020 12:39הגב לתגובה זואם יוכח כמובן שהחיסון עובד. נקווה שידעו בשנה הבאה.
- 8.רונןב 24/09/2020 09:42הגב לתגובה זומה שלא נאמר זה הבקשה/הנחייה של טראמפ מחודש מרץ, שחברות שמפתחות חיסונים, יתחילו לייצר מלאי של חיסונים "בסיכון" אם הם עוברים בהצלחה את הניסוי בשלב 2. טראמפ הבטיח שהסיכון יהיה על הממשלה. כלומר, הוא ביקש שהחברות ייצרו מלאים של חיסונים כך שאם ניסוי שלב 3 יצליח, תהייה הספקה מיידית של כמויות לחיסונים.
- רונןב 24/09/2020 12:10הגב לתגובה זולמעשה, טראמפ נתן צק פתוח לכל חברות הרפואה. כל חברה שתעבור שלב 2 בהצלחה, תייצר כמויות בלתי מוגבלות של חיסונים ואם הניסוי העיקרי לא יצליח, הם יקבלו בחזרה את כל הסכומים שהושקעו במלאי.
- 7.כלל ביו 24/09/2020 04:07הגב לתגובה זולפיתוח חיסון קורונה. יחסית למודרנה הם נסחרים בכסף קטן, כך שאם יצליח? הפוטנציאל רב.
- 6.אין עיצה ואין תבונה נגד השם (ל"ת)פינחס 23/09/2020 23:38הגב לתגובה זו
- 5.פנחס 23/09/2020 21:47הגב לתגובה זואין מה לעשות כסף והרבה עושים את ההבדל
- 4.מה לגבי NOVAX? (ל"ת)אלי 23/09/2020 21:01הגב לתגובה זו
- אין חברה כזאת (ל"ת)חיים 24/09/2020 13:24הגב לתגובה זו
- 3.י 23/09/2020 20:01הגב לתגובה זויש תרופה????
- כן - תמכור את המניות.... (ל"ת)פנחס 23/09/2020 21:48הגב לתגובה זו
- 2.מה קורה עם קמהדע יש תרופה???? (ל"ת)י 23/09/2020 20:00הגב לתגובה זו
- מדברים על חיסון ולא על תרופה (ל"ת)בני 24/09/2020 13:24הגב לתגובה זו
- 1.ליאל 23/09/2020 19:59הגב לתגובה זואנחנו רוצים להיות בריאים
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
