יוניליבר Uniliver
צילום: Google Street View
היום לפני...

היום שבו הוקמה ענקית מוצרי הצריכה הבינל' ומה קרה היום לפני 89 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-2 בספטמבר

עמית בר |
נושאים בכתבה אינטל יוניליוור


2 בספטמבר 1936 - אנדי גרוב, מהאבות המייסדים של תעשיית השבבים, נולד

ב-2 בספטמבר 1936 נולד אנדי גרוב בבודפשט, הונגריה. אחרי ששרד את השואה ונמלט מהונגריה הקומוניסטית, הגיע בגיל 20 לארה"ב והחל את דרכו האקדמית. הוא למד הנדסה כימית באוניברסיטת סיטי בניו-יורק ולאחר מכן השלים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מעבר לידע המדעי, גרוב התבלט בגישה אנליטית, יכולת ניהול נדירה ואומץ לקבל החלטות קשות. הוא הצטרף ל־Fairchild Semiconductor, שם הכיר את רוברט נויס וגורדון מור, ויחד ייסדו השלושה את אינטל ב-1968.

בתחילת דרכה, אינטל ייצרה שבבי זיכרון, כלומר רכיבים אלקטרוניים לאחסון מידע. אלא שהתחרות הייתה קשה, והשוק הפך במהירות לרווי. גרוב הוביל את השינוי: אינטל עברה להתמקד במעבדים - השבבים שמבצעים את החישובים בלב כל מערכת מחשוב. המהלך הפך אותה לספקית העיקרית של IBM ובעצם למובילה העולמית בתחום.


אינטל שבבים
אינטל שבבים - קרדיט: אינטל


גרוב נחשב לדמות קשוחה אך ממוקדת, ובזכותו אינטל גדלה, ביססה את מעמדה בשוק, שיפרה רווחיות והפכה לשם נרדף לחדשנות טכנולוגית. גרוב כיהן כמנכ"ל, ובהמשך כיו"ר, עד פרישתו. כיום מתמודדת אינטל עם תחרות גוברת, אך ממשיכה להיות שחקנית מרכזית בתחום השבבים, במיוחד סביב בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומערכות משובצות. מותו של גרוב ב-2016 סימן את סיומה של תקופה, אך המורשת הארגונית והטכנולוגית שהותיר ממשיכה להנחות את פעילות החברה עד היום.

2 בספטמבר 1929 - מיזוג בין חברות מביל להקמת ענקית מוצרי הצריכה יוניליוור

ב-2 בספטמבר 1929 קמה חברת יוניליוור בעקבות מיזוג אסטרטגי בין שתי חברות אירופיות שפעלו בתחומים דומים. Lever Brothers הבריטית נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי האחים ליוור, ועסקה בפיתוח סבונים איכותיים על בסיס שמנים צמחיים. החברה התבלטה בגישתה המודרנית לניהול, פרסום ומיתוג, והובילה מהפכה בתרבות הצריכה באירופה. מנגד, Margarine Union הייתה קונסורציום הולנדי-גרמני שהתמחה בייצור ושיווק מרגרינה, מוצר בסיסי בעולם המזון של אותם ימים, המבוסס גם הוא על שמנים מהצומח.

החברות מצאו מכנה משותף תעשייתי: שימוש בשומנים ושמנים, רשתות הפצה רחבות, וניסיון לצמוח בזירה תחרותית במהירות. המיזוג נועד להבטיח יתרון לגודל, לשלב משאבים, לחזק מו"פ תעשייתי ולהתייצב אל מול השפעות הכלכלה הגלובלית של סוף שנות ה-20. בראש החברה המאוחדת עמדו נציגים בריטיים והולנדים, תוך שמירה על מבנה כפול: מטות בלונדון וברוטרדם, ושילוב בין חשיבה גלובלית לניהול לוקאלי.

במהלך המאה ה-20 רכשה יוניליוור מאות מותגים, נכנסה לתחומי הקוסמטיקה, מוצרי הניקוי, המזון והשתייה, והקימה מערכות הפצה ומו"פ עצמאיות ברחבי העולם. כיום מדובר בתאגיד מוצרי צריכה מהירה הפועל ביותר מ-190 מדינות, עם הכנסות שנתיות של מעל 60 מיליארד אירו. החברה מחזיקה מותגים מוכרים כמו דאב, ליפטון, קליר, הלמנס ובן אנד ג'ריס. אף שהיא מתמודדת עם תחרות מצד חברות כמו נסטלה ופרוקטר אנד גמבל, יוניליוור ממשיכה לשמור על מעמד מוביל, תוך דגש על קיימות, חדשנות והגברת נוכחות בשווקים מתעוררים.

קיראו עוד ב"גלובל"

2 בספטמבר 1945 - סיום מלחמת העולם השנייה מוביל לכלכלה גלובלית חדשה

ב-2 בספטמבר 1945 הסתיימה באופן פורמלי מלחמת העולם השנייה לאחר שיפן הגישה את מסמך הכניעה שלה. הטקס התקיים על סיפון אוניית הקרב האמריקאית "מיזורי" בנמל טוקיו. מדובר היה ברגע סמלי ומעשי כאחד - לא רק סיום של עימות צבאי הרסני, אלא גם תחילת עידן של שיקום ושינוי סדר עולמי כלכלי. מדינות שלמות באירופה ובאסיה עמדו בפני קריסה תשתיתית ופיננסית, ומיליוני אזרחים מצאו את עצמם חסרי קורת גג, הכנסה או גישה לשירותים בסיסיים.

מבחינה כלכלית, זה היה הרגע שבו המדינות המתועשות עברו ממוד של "כלכלת חירום", שבה תעשייה הוסבה לצרכים צבאיים - לכלכלה אזרחית מונעת ביקושים. ממשלות השקיעו משאבים עצומים בשיקום תשתיות, חיזוק מערכת הבנקאות, ובנייה מחדש של שוק העבודה. יפן וגרמניה, שתי מדינות מפורזות ומובסות, פתחו עשורים של צמיחה מואצת בתמיכת המערב.

במקביל, עוד לפני סיומה הרשמי של המלחמה, הוקמו מוסדות כלכלה בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. ארה"ב ביססה את עצמה כמובילת הסדר הכלכלי החדש, ובאמצעות תוכנית מרשל הזרימה משאבים לאירופה. כך הונח היסוד לשיטה כלכלית בינלאומית חדשה שהתמקדה בשיקום, סחר חופשי ותיאום בין מדינות.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 6% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי; גוגל צפויה לערער גם על ההחלטה הזו

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. שופט פדרלי פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.