2 בספטמבר 1936 - אנדי גרוב, מהאבות המייסדים של תעשיית השבבים, נולד

ב-2 בספטמבר 1936 נולד אנדי גרוב בבודפשט, הונגריה. אחרי ששרד את השואה ונמלט מהונגריה הקומוניסטית, הגיע בגיל 20 לארה"ב והחל את דרכו האקדמית. הוא למד הנדסה כימית באוניברסיטת סיטי בניו-יורק ולאחר מכן השלים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מעבר לידע המדעי, גרוב התבלט בגישה אנליטית, יכולת ניהול נדירה ואומץ לקבל החלטות קשות. הוא הצטרף ל־Fairchild Semiconductor, שם הכיר את רוברט נויס וגורדון מור, ויחד ייסדו השלושה את אינטל ב-1968.

בתחילת דרכה, אינטל ייצרה שבבי זיכרון, כלומר רכיבים אלקטרוניים לאחסון מידע. אלא שהתחרות הייתה קשה, והשוק הפך במהירות לרווי. גרוב הוביל את השינוי: אינטל עברה להתמקד במעבדים - השבבים שמבצעים את החישובים בלב כל מערכת מחשוב. המהלך הפך אותה לספקית העיקרית של IBM ובעצם למובילה העולמית בתחום.

גרוב נחשב לדמות קשוחה אך ממוקדת, ובזכותו אינטל גדלה, ביססה את מעמדה בשוק, שיפרה רווחיות והפכה לשם נרדף לחדשנות טכנולוגית. גרוב כיהן כמנכ"ל, ובהמשך כיו"ר, עד פרישתו. כיום מתמודדת אינטל עם תחרות גוברת, אך ממשיכה להיות שחקנית מרכזית בתחום השבבים, במיוחד סביב בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומערכות משובצות. מותו של גרוב ב-2016 סימן את סיומה של תקופה, אך המורשת הארגונית והטכנולוגית שהותיר ממשיכה להנחות את פעילות החברה עד היום.

• מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
• אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 בספטמבר 1929 - מיזוג בין חברות מביל להקמת ענקית מוצרי הצריכה יוניליוור

ב-2 בספטמבר 1929 קמה חברת יוניליוור בעקבות מיזוג אסטרטגי בין שתי חברות אירופיות שפעלו בתחומים דומים. Lever Brothers הבריטית נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי האחים ליוור, ועסקה בפיתוח סבונים איכותיים על בסיס שמנים צמחיים. החברה התבלטה בגישתה המודרנית לניהול, פרסום ומיתוג, והובילה מהפכה בתרבות הצריכה באירופה. מנגד, Margarine Union הייתה קונסורציום הולנדי-גרמני שהתמחה בייצור ושיווק מרגרינה, מוצר בסיסי בעולם המזון של אותם ימים, המבוסס גם הוא על שמנים מהצומח.

החברות מצאו מכנה משותף תעשייתי: שימוש בשומנים ושמנים, רשתות הפצה רחבות, וניסיון לצמוח בזירה תחרותית במהירות. המיזוג נועד להבטיח יתרון לגודל, לשלב משאבים, לחזק מו"פ תעשייתי ולהתייצב אל מול השפעות הכלכלה הגלובלית של סוף שנות ה-20. בראש החברה המאוחדת עמדו נציגים בריטיים והולנדים, תוך שמירה על מבנה כפול: מטות בלונדון וברוטרדם, ושילוב בין חשיבה גלובלית לניהול לוקאלי.

במהלך המאה ה-20 רכשה יוניליוור מאות מותגים, נכנסה לתחומי הקוסמטיקה, מוצרי הניקוי, המזון והשתייה, והקימה מערכות הפצה ומו"פ עצמאיות ברחבי העולם. כיום מדובר בתאגיד מוצרי צריכה מהירה הפועל ביותר מ-190 מדינות, עם הכנסות שנתיות של מעל 60 מיליארד אירו. החברה מחזיקה מותגים מוכרים כמו דאב, ליפטון, קליר, הלמנס ובן אנד ג'ריס. אף שהיא מתמודדת עם תחרות מצד חברות כמו נסטלה ופרוקטר אנד גמבל, יוניליוור ממשיכה לשמור על מעמד מוביל, תוך דגש על קיימות, חדשנות והגברת נוכחות בשווקים מתעוררים.

• יועץ השקעות AI הונפק בוול סטריט - מה קרה למניה של וולת'פרונט
• קוינבייס נכנסת לשוק התחזיות וטוקני המניות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

2 בספטמבר 1945 - סיום מלחמת העולם השנייה מוביל לכלכלה גלובלית חדשה

ב-2 בספטמבר 1945 הסתיימה באופן פורמלי מלחמת העולם השנייה לאחר שיפן הגישה את מסמך הכניעה שלה. הטקס התקיים על סיפון אוניית הקרב האמריקאית "מיזורי" בנמל טוקיו. מדובר היה ברגע סמלי ומעשי כאחד - לא רק סיום של עימות צבאי הרסני, אלא גם תחילת עידן של שיקום ושינוי סדר עולמי כלכלי. מדינות שלמות באירופה ובאסיה עמדו בפני קריסה תשתיתית ופיננסית, ומיליוני אזרחים מצאו את עצמם חסרי קורת גג, הכנסה או גישה לשירותים בסיסיים.

מבחינה כלכלית, זה היה הרגע שבו המדינות המתועשות עברו ממוד של "כלכלת חירום", שבה תעשייה הוסבה לצרכים צבאיים - לכלכלה אזרחית מונעת ביקושים. ממשלות השקיעו משאבים עצומים בשיקום תשתיות, חיזוק מערכת הבנקאות, ובנייה מחדש של שוק העבודה. יפן וגרמניה, שתי מדינות מפורזות ומובסות, פתחו עשורים של צמיחה מואצת בתמיכת המערב.

במקביל, עוד לפני סיומה הרשמי של המלחמה, הוקמו מוסדות כלכלה בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. ארה"ב ביססה את עצמה כמובילת הסדר הכלכלי החדש, ובאמצעות תוכנית מרשל הזרימה משאבים לאירופה. כך הונח היסוד לשיטה כלכלית בינלאומית חדשה שהתמקדה בשיקום, סחר חופשי ותיאום בין מדינות.