רוזנהויז מקצץ ומחייך: שופרסל עברה לרווח ב-2004

של 18 מיליון שקל. עברה גם לרווח של 7 מיליון שקל ברבעון האחרון. ההכנסות ברבעון צמחו ב-0.7% ל-1.55 מיליארד ש'. בשנה כולה קטנו המכירות ל-6.23 מיליארד ש'
שי פאוזנר |

הקיצוצים העמוקים שביצעה רשת השיווק שופרסל עשו את שלהם - ולמרות שהשינוי בהיקף מכירות הרשת אשתקד נראה הבוקר - כמו משהו שעשה לה רע - הרי שהשורה התחתונה, ברוב הפרמטרים מציגה שופרסל שיפור נאה. סך ההכנסות של שופרסל ברבעון הרביעי של שנת 2004 הסתכמו ב-1.55 מיליארד ש"ח, גידול של 0.7%, בהשוואה ל-1.54 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

הגידול במכירות נבע בעיקר מהגידול במכירות חנויות זהות, בניכוי קיטון במכירות שנבע מסגירת חנויות בסוף שנת 2003 וברבעון הראשון השנה. מכירות בחנויות זהות עלו ברבעון הרביעי ב-4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות ב-2004 הסתכמו ב-6.23 מיליארד שקל, בהשוואה ל- 6.32 מיליארד שקל בשנה קודמת. הקיטון במכירות לשנה נבע בעיקר מסגירת חנויות בסוף שנת 2003 וברבעון הראשון השנה. מכירות בחנויות זהות עלו בשנת 2004 ב-1.4% לעומת שנת 2003. הגידול במכירות חנויות זהות נבע בעיקר מפעולות שיווקיות שהחברה נוקטת בהן.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בסך 7 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד נקי של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2004 היה בסך 18 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי בסך 131 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הגולמי שלה ברבעון הרביעי הסתכם ב-431 מיליון ש"ח, גידול של 2.3%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי בשנת 2004 היה 27.8%, בהשוואה ל-27.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי בשנת 2004 הסתכם בסך של 1.65 מיליארד ש"ח, גידול של 1.8%, בהשוואה ל- 1.62 מיליארד ש"ח בשנה קודמת. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2004 היה 26.5%, בהשוואה ל- 25.6% אשתקד.

הוצאות הפעלה, מכירה, הנהלה וכלליות בחברה ברבעון הרביעי הסתכמו לסך של 399 מיליון ש"ח, קיטון של 3.1%, בהשוואה ל-412 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הוצאות הפעלה, מכירה, הנהלה וכלליות מסך ההכנסות היה 25.7% בהשוואה ל- 26.7% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות ההפעלה, המכירה, ההנהלה והכלליות בחברה בשנת 2004 הסתכמו ב-1.55 מיליארד ש"ח, קיטון של 5%. שיעור הוצאות הפעלה, מכירה הנהלה וכלליות מסך ההכנסות היה 24.8% בהשוואה ל-25.8% אשתקד. הקיטון בהוצאות נבע בעיקר משיפור תפעול סניפים קיימים ומסגירת סניפים, וכן מהתייעלות במטה החברה.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-32 מיליון ש"ח בהשוואה ל-9 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי היה 2.1%, לעומת 0.6% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי השנתי הסתכם בסך 105 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד תפעולי של 7 מיליון ש"ח בשנה קודמת. שיעור הרווח התפעולי השנתי היה 1.7%, לעומת הפסד תפעולי בשיעור של 0.1% בשנה קודמת.

הוצאות המימון של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2004 הסתכמו לסך של 5 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהוצאות המימון, נטו של החברה ברבעון הרביעי בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד הינו בעיקר תוצאה של המעבר לדיווח נומינלי. הוצאות המימון בשנת 2004 ובשנת 2003 היו זהות והסתכמו לסך 33 מיליון ש"ח.

בשנת 2004 היו לחברה הוצאות שונות של 30 מיליון ש"ח. בשנת 2004 ביצעה החברה תוכנית התייעלות אשר כללה, בין היתר - תוכנית פרישה מרצון של עובדים, שבגינה הופרש סך של 30 מיליון ש"ח. ב-2004 היו לחברה הוצאות מס בסך 17 מיליון ש"ח, בהשוואה להטבת מס נטו בסך 42 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור המס האפקטיבי של החברה בשנת 2004 היה 40.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: