רוזנהויז מקצץ ומחייך: שופרסל עברה לרווח ב-2004

של 18 מיליון שקל. עברה גם לרווח של 7 מיליון שקל ברבעון האחרון. ההכנסות ברבעון צמחו ב-0.7% ל-1.55 מיליארד ש'. בשנה כולה קטנו המכירות ל-6.23 מיליארד ש'
שי פאוזנר |

הקיצוצים העמוקים שביצעה רשת השיווק שופרסל עשו את שלהם - ולמרות שהשינוי בהיקף מכירות הרשת אשתקד נראה הבוקר - כמו משהו שעשה לה רע - הרי שהשורה התחתונה, ברוב הפרמטרים מציגה שופרסל שיפור נאה. סך ההכנסות של שופרסל ברבעון הרביעי של שנת 2004 הסתכמו ב-1.55 מיליארד ש"ח, גידול של 0.7%, בהשוואה ל-1.54 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

הגידול במכירות נבע בעיקר מהגידול במכירות חנויות זהות, בניכוי קיטון במכירות שנבע מסגירת חנויות בסוף שנת 2003 וברבעון הראשון השנה. מכירות בחנויות זהות עלו ברבעון הרביעי ב-4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות ב-2004 הסתכמו ב-6.23 מיליארד שקל, בהשוואה ל- 6.32 מיליארד שקל בשנה קודמת. הקיטון במכירות לשנה נבע בעיקר מסגירת חנויות בסוף שנת 2003 וברבעון הראשון השנה. מכירות בחנויות זהות עלו בשנת 2004 ב-1.4% לעומת שנת 2003. הגידול במכירות חנויות זהות נבע בעיקר מפעולות שיווקיות שהחברה נוקטת בהן.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בסך 7 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד נקי של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2004 היה בסך 18 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי בסך 131 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הגולמי שלה ברבעון הרביעי הסתכם ב-431 מיליון ש"ח, גידול של 2.3%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי בשנת 2004 היה 27.8%, בהשוואה ל-27.3% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי בשנת 2004 הסתכם בסך של 1.65 מיליארד ש"ח, גידול של 1.8%, בהשוואה ל- 1.62 מיליארד ש"ח בשנה קודמת. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2004 היה 26.5%, בהשוואה ל- 25.6% אשתקד.

הוצאות הפעלה, מכירה, הנהלה וכלליות בחברה ברבעון הרביעי הסתכמו לסך של 399 מיליון ש"ח, קיטון של 3.1%, בהשוואה ל-412 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הוצאות הפעלה, מכירה, הנהלה וכלליות מסך ההכנסות היה 25.7% בהשוואה ל- 26.7% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות ההפעלה, המכירה, ההנהלה והכלליות בחברה בשנת 2004 הסתכמו ב-1.55 מיליארד ש"ח, קיטון של 5%. שיעור הוצאות הפעלה, מכירה הנהלה וכלליות מסך ההכנסות היה 24.8% בהשוואה ל-25.8% אשתקד. הקיטון בהוצאות נבע בעיקר משיפור תפעול סניפים קיימים ומסגירת סניפים, וכן מהתייעלות במטה החברה.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-32 מיליון ש"ח בהשוואה ל-9 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי היה 2.1%, לעומת 0.6% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי השנתי הסתכם בסך 105 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד תפעולי של 7 מיליון ש"ח בשנה קודמת. שיעור הרווח התפעולי השנתי היה 1.7%, לעומת הפסד תפעולי בשיעור של 0.1% בשנה קודמת.

הוצאות המימון של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2004 הסתכמו לסך של 5 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהוצאות המימון, נטו של החברה ברבעון הרביעי בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד הינו בעיקר תוצאה של המעבר לדיווח נומינלי. הוצאות המימון בשנת 2004 ובשנת 2003 היו זהות והסתכמו לסך 33 מיליון ש"ח.

בשנת 2004 היו לחברה הוצאות שונות של 30 מיליון ש"ח. בשנת 2004 ביצעה החברה תוכנית התייעלות אשר כללה, בין היתר - תוכנית פרישה מרצון של עובדים, שבגינה הופרש סך של 30 מיליון ש"ח. ב-2004 היו לחברה הוצאות מס בסך 17 מיליון ש"ח, בהשוואה להטבת מס נטו בסך 42 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור המס האפקטיבי של החברה בשנת 2004 היה 40.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.