סיגריה אלקטרונית
צילום: FREEPIK

משרד הבריאות: סיגריות אלקטרוניות? "מגיפה שפוגעת בעתידם של בני הנוער"

על פי נתוני משרד הבריאות, 10% מתלמידי כיתות י' מעשנים סיגריות אלקטרוניות. אחוז הילדים שמדווחים על התחלת עישון בגילאי 12 עד 14 קפץ פי 3 תוך שנה בלבד
נתנאל אריאל | (6)

בעקבות העדכון על כך שנער בן 16 מאושפז בבית החולים שניידר ומחובר למכשיר אקמו לאחר קריסה של הריאות, כאשר החשד הוא שזה קרה בעקבות עישון סיגריות אלקטרוניות, מזהירים במשרד הבריאות שאין הבדל מהותי בין סיגריות רגילות ואלקטרוניות. על פי המשרד, "סיגריות אלקטרוניות הן שער הכניסה לעולם העישון - ילדים, בני נוער וצעירים משתמשים בעיקר בסיגריות אלקטרוניות חד פעמיות, שהפכו לאטרקטיביות וזמינות".

במשרד הבריאות מפרסמים נתונים לפיהם חל זינוק בשימוש במוצרי העישון שפוגעים בבריאות: 3% מהילדים בכיתות ה׳-ו׳ ו-10% מבני הנוער מכיתות י׳ מדווחים על עישון סיגריות אלקטרוניות. בשנה אחת עלה פי שלושה אחוז הילדים המדווחים על התחלות עישון בגילאי 12-14 (מ-3.4% ב-2021 ל- 13.7% ב-2022).

לדברי משרד הבריאות, "מדובר על מגיפה של ממש הפוגעת בעתידם הבריאותי של בני הנוער והצעירים, וכמו כל הרגל רע ומזיק לבריאות - הדרך הטובה ביותר להיפטר מהעישון, היא לא להתחיל כלל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זחוגיהו 16/04/2023 01:10
    הגב לתגובה זו
    אידיוט פסיכי מי שלוקח לריאות.מתאבד.
  • 5.
    יש לאסור על שיווק המוצר (ל"ת)
    משה 13/04/2023 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ומה עושה הממשלה, מורידה אתצהמס לחרב את בריאות הילדים (ל"ת)
    ממשלת חלאות 13/04/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זוכרים את העוזר של ליצמן הבדיחה שדחף לאשר את המוצר הזה. (ל"ת)
    יוני 13/04/2023 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפק 13/04/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
    אנשים ישרים ומקצועיים שבאים לעבוד בשביל הציבור ולמען העם ולכ למען הקומבינות
  • 1.
    לילי 13/04/2023 18:01
    הגב לתגובה זו
    הגיע השעה שסיגריות , וניקוטין יהיו בקטגוריה של סמים ממכרים . יש להחיל על סיגריות את התקנות של סמים .
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.