האקזיט ההולך וקרב של כת"ב - חלום או מציאות?
כלל ביוטכנולוגיה מחזיקה בפורטפוליו חברות בתחום מדעי החיים. חלקן נמצאות בשלבים קליניים מתקדמים, והצלחתןשל כל אחת מחברות הפורטפוליו תביא את כלל ביוטכנולוגיה לרשום אקזיט משמעותי ביותר.
השבוע נעשה צעד משמעותי ביותר לעבר האקזיט המיוחל כאשר כת"ב פירסמה כי חברת אנדרומדה הפרטית אשר בבעלותה (84%), עברה בהצלחה את השלב הראשון בניסוי שלב 3 במוצר המוביל של החברה diapap277, שנועד לטפל בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים).
הניסוי שערכה אנדרומדה, הצביע כי חולים שטופלו בזריקה אחת לשלושה חודשים למשך שנה לפחות, שמרו על יכולת טובה של הלבלב להפרשת אינסולין. גם שיעור החולים אשר שמרו על איזון סוכרתי בסוף הניסוי נמצא גבוה באופן משמעותי ומובהק בקרב קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת שטופלה בפלסבו (45.3% לעומת 35.7%). מדובר בהחלט בפריצת דרך משמעותית בעבור החולים במחלה, ובתקווה להורדה משמעותית ואפילו להפסקה מוחלטת בצורך בהזרקת אינסולין.
אנדרומדה היא החברה היחידה בעולם אשר נמצאת בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים בתרופה לאחר ששלוש חברות נוספות נכשלו השנה בתוצאות הניסויים. למרות זאת, קיימת אבן דרך נוספת לפני שהתרופה תוכל לקבל את האישור הסופי ולהתחיל להיות משווקת לחולים. על אנדרומדה לקיים ניסוי אימות נוסף אשר צפוי להסתיים בתוך כשנה וחצי.
גם בעבור בעלי המניות זוהי בשורה משמעותית ביותר. לאנדרומדה יש הסכם מסחור עם טבע, בו מחזיקה זו האחרונה בזכויות השיווק של התרופה בכל העולם. טבע תעביר לאנדרומדה 25% מהיקף המכירות של התרופה, גודל השוק מוערך בכ-2.5 מיליארד דולר בשנה, יחד עם צמיחה שמוערכת בכ-7% לשנה וזאת עד לשנת 2025 (סוף הגנת הפטנט).
בנוסף, לאנדרומדה אופציית put למכירת מניות לטבע בשווי של 90 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-500 מיליון דולר, בכפוף לקבלת היתרי מכירה באירופה ואו בארה"ב.
גם בחברות הפרוטפוליו הנוספות של כת"ב צפויות להתקבל ברבעונים הקרובים תוצאות מהתקדמות הניסויים. הבולטת ביניהן היא חברת די פארם שעוסקת בתכנון ופיתוח תרופות לטיפול במערכת העצבים המרכזית, הנמצאת בשלב 3 בניסוי במוצר המוביל שלה DP-b99 המיועד לטיפול לאחר שבץ מוחי. גם חברות הפרוטפוליו גמידה סל (17%), מדיוונד ( 47%), פוליהיל (37%) וקריוטק (34%) צפויות להודיע ברבעונים הקרובים לגבי ההתקדמות בפיתוח.
פורטפוליו החברות:
לסיכום:
השקעה בחברות מתחום מדעי החיים טומנת בחובה סיכון רב. לרוב מדובר בהשקעות שמסתיימות בתוצאה של 1 או 0. פורטפוליו החברות של כת"ב מאפשר קבלת חשיפה לתחום, תחת פיזור רחב של חברות אשר נמצאות בשלבים קליניים מתקדמים. הצלחה באחת וכמובן יותר מהחברות, תביא לאקזיט משמעותי עבור בעלי המניות של כת"ב ולהצפת ערך רב במחיר המניה.
ההודעה של חברת אנדרומדה קירבה בצעד גדול את האקזיט המדובר. כך שלהערכתנו לאור ההודעה האחרונה, במשוואת סיכון מול תשואה ההשקעה בכת"ב אטרקטיבית. כמובן שעדיין מדובר בהשקעה אשר נחשבת ספקולטיבית באופן יחסי מחד, אך מאידך בעלת פוטנציאל תשואה גבוה ותלות נמוכה במצב הכלכלה הריאלית.
- 5.תמים 28/11/2011 08:31הגב לתגובה זומזריקה אינסולין עדיין , אלא נמצאת בשלבים מוקדמים של המחלה
- 4.די פארם תזנק בקרוב (ל"ת)ויני צי׳ס 27/11/2011 18:12הגב לתגובה זו
- 3.אאהההההה.... 27/11/2011 16:05הגב לתגובה זוכמו ההזהרה שרשומה בסוף....שום נתון חדש, שום ניתוח מעניין. לצטט מידע פומבי ובסוף לרשום שזו השקעה מסוכנת אך בעלת פוטנציאל...זה פשוט כלום.
- 2.שווה פי 5 לפי אחזקותיה !!!! (ל"ת)הצעת רכש בקרוב 27/11/2011 11:02הגב לתגובה זו
- 1.גלעד 27/11/2011 10:29הגב לתגובה זופרוטליקס רחוקה כנגיעת אצבע מהפיכת החלום למציאות ולכלל יש עוד שנתיים עד שתגיע לשלב בו פרוטליקס נמצאת.ידיעה עקשנית טוענת שבד בבד עם אישור FDA בפברואר תגיע הצעת רכש מחברת פארמה עולמית ענקית.
- אפי 27/11/2011 12:11הגב לתגובה זולפרוטליקס מוצר אחד בינתיים ועם 2 מתחרים חזקים.לכלל פחות מתחרים ושווקים גדולים בהרבה למוצריה הפוטנציאליים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
