הבנקים: "הסיכון עלה משמעותית בתקופה האחרונה, בעיקר בשבועות האחרונים"

לקראת השבוע הקרוב - בנק הפועלים: "רשימת האיומים על שוק המניות ארוכה"; לאומי: "בתרחיש קיצון, ייתכן ויחלוף זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית"
דניאל פליישר | (6)

עם סיום שבוע המסחר בתל אביב, פרסמו הבנקים המובילים את סקירתם לשבוע שהיה כאשר הם מסמנים את המגמות שלדעתם יתפסו את הכותרות בתקופה הקרובה. בבחינת שוק המניות, המגמה הבולטת היא התנודתיות הרבה בתקופה האחרונה לאור אירועים רבים, הן מקומיים והן זרים, כאשר המצב הכלכלי בארה"ב ואירופה ממשיכים להעיב על המסחר באחד העם. לדברי כלכלני בנק הפועלים, "מילת המפתח בעת הנוכחית היא סיכון. רמת הסיכון עלתה משמעותית בחודשים האחרונים, ובמיוחד בשבועות האחרונים". אתמול קיבל המשק בישראל נתון מפתיע כאשר מדד המחירים לצרכן הוסיף 0.5% לעומת צפי הכלכלנים ל-0.3% בלבד. לכך יש להוסיף את המשבר האחרון ביחסי ישראל-טורקיה, כאשר החשש הגדול הוא שהמשבר הטורקי רק יגביר את המתח בקרב המדינות השכנות לקראת הדיון בעצרת האו"ם, בשבוע הבא, על הקמת מדינה פלשתינית. בנוסף, כלכלני בנק לאומי מתייחסים למגמה העולמית כאשר "אם יתממש תרחיש קיצון של הדרדרות למיתון גלובאלי, ייתכן שיחלוף זמן לא מבוטל עד שנחזור למגמה חיובית." כלכלני הבנקים מציינים עם זאת, כי הירידות החדות שאפיינו את המדדים המובילים בעולם ולא פסחו על ת"א הותירו לא מעט מניות ברמות מחירים נמוכות בצורה היסטורית כאשר בבנק לאומי מציינים כי "בטווח ארוך יותר, רמת המכפילים נראית אטרקטיבית להשקעה". אך בראייה קצרת הטווח מציינים הבנקים כי אנחנו עדיין עומדים בפני אי וודאות רבה בשווקים לתקופה הקרובה וכי "אנו מעריכים כי גם בטווח של השבועות הקרובים, רמת התנודתיות תמשיך להיות גבוהה, וירידות שערים נוספות תיתכנה.", כפי שציינו בבנק הפועלים למרות התנודתיות הרבה באחד העם, מציינים כלכלני הבנקים את שוק איגרות החוב לחיוב כאשר בבנק הפועלים ממליצים בעיקר על אג"ח קונצרניות לטווח ארוך בריבית משתנה לאור הצפי כי הריבית תישאר על כנה בחודשים הקרובים. בבנק לאומי מציינים לחיוב את האג"חים הממשלתיות לטווח הבינוני לאור רגישותן הנמוכה יחסית למגמת התנודתיות. בגזרת המט"ח מציינים שני הבנקים כי השקל ימשיך להיסחר בהמשך להתפתחויות באירופה וארה"ב כאשר בנק הפועלים מדגיש את רמות השיא שנרשמו השנה ביחס בין השקל והדולר כאשר השער היציג על הדולר טיפס לרמה של 3.725 שקל. בנוסף, מציינים בבנק כי "נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עד סוף השנה המעוף צריך לחזור לשיא (ל"ת)
    ריצארד דוקינס 16/09/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגמרו הפדיונות . המעוף ל 1200 עד סוף ספטמבר ! (ל"ת)
    פרופסור 16/09/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנשנש טורקים 16/09/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו ממליצים למכור. מי שלא הפנים שהעדר תמיד מפסיד, אז שימשיך לשמוע לבנקים
  • 3.
    קסם מעוף פי 3 ג נ ב י ם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    ברווז 16/09/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שעשוע 16/09/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
    בשבוע האחרון? אולי קזינו?
  • 1.
    חושש 16/09/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    לא נראה טוב בכלל מה שהולך להיות בבורסה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.