על הכוונת של יורקוויל: תשקיע 12 מיליון דולרים באינטק פארמה הישראלית

במסגרת ההסכם הוסדר כי החזקות הקרן לא יעלו 4.99% מזכויות ההצבעה הנובעות מהון המניות של החברה. אינטק פארמה התחייבה לשלם לקרן עמלת התחייבות בהיקף 270 אלף דולרים
אורן קסלר | (6)

עוד חברה ישראלית על הכוונת של קרן יורקוויל העולמית. היום פרסמה חברת התרופות אינטק פארמה, כי חתמה על מזכר ההבנות בלתי מחייב במסגרת השקעה לגיוס הון עם קרן יורקוויל וכי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם עמה.

בהודעה שנמסרה למשקיעים היום נכתב כי הקרן מתחייבת "להשקיע בחברה סך של עד 12 מיליון דולרים על פני תקופה של 3 שנים, כנגד הקצאת מניות של החברה, ובכפוף למילוי תנאים מוקדמים" וקבלת האישורים המתאימים.

בנוסף לכך פורסם כי כל דרישת השקעה תהא מוגבלת בכך שכמות המניות אשר תוקצה לקרן, לא תגרום להחזקות הקרן לעלות על 4.99% מזכויות ההצבעה הנובעות מהון המניות של החברה.

מנגד, אינטק פארמה התחייבה לשלם לקרן "עמלת התחייבות בסכום כולל של 270 אלף דולרים ב- 3 תשלומים" וכי "לאחר שהחברה תבצע דרישת השקעה אחת היא תהא זכאית לקבל הלוואה מהקרן בסך של עד 2 מיליון דולרים לתקופה של 12 חודשים, בריבית שנתית של 8% ובתשלום של 2% נוספים אשר יופחתו מסכום ההלוואה במועד קבלת ההלוואה, בתנאים נוספים אשר הוגדרו במזכר ההבנות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוטי 24/07/2011 22:21
    הגב לתגובה זו
    לא תואם את הציפיות מההנהלה..
  • X-Fider 25/07/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שמר גיורא קרני וצביקה יוסף חכמים מספיק לבצע מהלך שכזה ,ניסונם הפיננסי בשילוב יעוץ ממשרדי רו" ח הטובים בארץ יכול לעשות רק טוב לחברה זה עוגן בטוח
  • 4.
    לקנות מחר או שלא? (ל"ת)
    רואי 24/07/2011 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אסון (ל"ת)
    משה 24/07/2011 21:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    BioTecho 24/07/2011 21:45
    הגב לתגובה זו
    BRAVO לקרן יורקוויל העולמית שידעה לזהות את חברת ה-ביו הכי מבטיחה
  • 1.
    גלעד 24/07/2011 21:32
    הגב לתגובה זו
    הקרן פעילה שנתיים וחצי בארץ ולכל חברה שנכנסה פתחה שורט על מניות החברה.שימו לב לביצועי החברות שבהן נכנסה,טאואר,פנגיה נדלן,מזור,אברבוך,כל המניות האלה ירדו בין 30% ל 60% מאז נכנסה לשם הקרן.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.