ארקיע הפסידה בתביעות שלא ידעה עליהן - וערערה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע באחרונה בתיק יוצא דופן, שחשף כשל דיוני חמור בבית משפט תביעות קטנות בנתניה: ארקיע קווי תעופה ישראליים חויבה לשלם פיצויים לשמונה נוסעים, אבל התברר שבשבע מתוך שמונה התביעות, היא כלל לא קיבלה את כתבי התביעה ולא ידעה שהיא נתבעת בהן.

הסיפור מתחיל ב-1 באוגוסט 2024. קבוצה של שמונה נוסעים רכשה חבילות נופש לקפריסין מיוניק (YKG 770 Group), שכללו טיסה שהופעלה על ידי ארקיע. טיסת ההלוך, IZ 155, היתה אמורה להמריא ב-13:15, אך בפועל היא המריאה רק למחרת בבוקר, ב-2 לאוגוסט 2024, בסמוך ל-2:00 בלילה. מדובר באיחור של כ-13 שעות שנהפך, על פי חוק שירותי תעופה, ל"טיסה שבוטלה" לכל דבר ועניין.

הנוסעים הגישו תביעות קטנות, כל אחד בנפרד, בעיקר נגד יוניק. בית משפט תביעות קטנות בנתניה, בראשות הרשם הבכיר גיא סמולרצ'יק, איחד את הדיונים בכל חמש התביעות שהוגשו, ופסק כי יוניק תשלם לכל תובע פיצוי עבור חבילת הנופש שנרכשה, וארקיע תשלם לכל אחד מהם פיצוי סטטוטורי של 1,440 שקל בתוספת של 1,200 שקל נוספים, ובסך הכל 2,640 שקל לכל תובע. ארקיע לא השלימה עם החיוב, והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. מה שגילה השופט דרור ארד-אילון בבדיקת תיקי בית המשפט, היה מפתיע.

"ארקיע לא ידעה שהיא בעלת דין"

בעוד שבתביעתה של הנוסעת ליאורה מרום ארקיע אכן צורפה כנתבעת כדין, קיבלה את כתב התביעה והגישה כתב הגנה, הרי שבשאר התביעות התמונה היתה שונה לחלוטין. בתביעה של הנוסעת ענת מלמד, ארקיע צורפה כנתבעת בהחלטת בית המשפט, אך לא נמצא בנט המשפט אישור שלפיו כתב התביעה נשלח אליה. ההודעה שנשלחה לה בדואר אלקטרוני על מועד הדיון אפילו לא ציינה אותה כצד. בתביעה של הנוסעת רונית שילמן, ארקיע צורפה כנתבעת בדצמבר 2024, אך גם שם לא נמצא אישור שלפיו ארקיע קיבלה את כתב התביעה, ואת ההחלטה על איחוד הדיונים ראתה ארקיע רק ב-28 לספטמבר 2025, לאחר שפסק הדין כבר ניתן. בתביעה של הנוסעת אנני קריספין, התובע עצמו אמר בדיון שמבחינתו יוניק "היא הכתובת היחידה, משהוא עשה את כל העסקה מול הנתבעת הנוכחית, וככל שיש לה נזקים שהיא תפעל מול צד ג' לשיפוי". ובתביעה של לבנה מעוז, לא ניתנה כלל החלטת צירוף לפני הדיון.

כשארקיע הגיעה לדיון המאוחד ב-14 בספטמבר 2025, הנציגה שלה הצהירה באופן מפורש כי, "כתב התביעה הוא על ידי ליאורה מרום. לא ראיתי את ההחלטה על איחוד התיקים מיום 01.09.2025. יש בידי את התביעה של ליאורה בלבד". אף על פי כן, בית משפט לתביעות קטנות פסק נגדה בכל התביעות.

השופט ארד-אילון לא התלבט. הוא קבע כי המצאת כתב תביעה אינה פורמליות, אלא מדובר בחובה מהותית. "לא מדובר בהקפדה פורמלית אלא בעניין מהותי המכפיף את הנתבע לסמכותו של בית משפט בהליך הנדון, ויורד לשורשו של ההליך האזרחי ההוגן", כתב השופט בפסק דינו.

עוד הוא הוסיף כי גם אם מדובר בעילות תביעה דומות ובהגנות דומות, לא ניתן לקיים הליך בלי שהנתבעת קיבלה מבעוד מועד את כתב התביעה. "הדבר מתחייב כדי לוודא שהסכסוך יתברר על יסוד אדנים עובדתיים מבוררים, שכן אפשר שקיימים היבטים ייחודיים בתביעות השונות המחייבים התייחסות", הוא כתב בהחלטתו. התוצאה: פסק הדין כנגד ארקיע בתביעותיהם של שבעת הנוסעים הראשונים, בוטל. תביעותיהם נגד ארקיע נדחו.

בתביעה השמינית - ניצחון חלקי

בתביעתה של מרום, שבה ארקיע כן היתה נתבעת כדין, הכריע השופט לגופו של עניין. הוא דחה את הטענה שלפיה ארקיע הוכיחה "נסיבות מיוחדות" שפוטרות אותה מפיצוי סטטוטורי. ארקיע הציגה כתבות עיתונות, התכתבות עם SKY2FLY שהחלה רק שמונה שעות לאחר מועד הטיסה המקורי, והנחיות של הסוכנות האירופית לבטיחות תעופתית, אך בית המשפט קבע שהראיות האלה לא הצליחו להוכיח "שלא היה בידי המבקשת למנוע את ביטול הטיסה ולמצער להעמיד טיסה חלופית מוקדמת יותר".

עם זאת, השופט קיבל באופן חלקי את הערעור של ארקיע בנוגע לפיצויים הנוספים: הוא קבע שפיצוי הסטטוטורי כולל בחובו את עגמת הנפש, ולכן לא היה מקום לפסוק פיצוי עגמת נפש נוסף מעבר לכך. במקום 2,640 שקל, חויבה ארקיע לשלם למרום 1,690 שקל בלבד: פיצוי סטטוטורי של 1,440 שקל, בצירוף 250 שקל להחזר הוצאות מזון ומשקאות בשדה התעופה, שהוערכו על ידי השופט "בדרך של אומדנה" לאחר כ-12 שעות המתנה.

• Wi-Fi חינם בטיסה הוא כבר לא פינוק - הוא מבחן שירות
• ארקיע חתמה על הסכם לחכירת שני מטוסי איירבוס נוספים

אבל הנקודה המעניינת ביותר בפסק הדין מגיעה דווקא בסוף. אף שהניצחון הדיוני של ארקיע היה מוחלט לגבי שבעת הנוסעים, השופט בחר להמליץ לחברה לנהוג אחרת. "במקרה חריג זה שבו נדחו תביעותיהם של משיבים 1 עד 7 על יסוד טעמים דיוניים, אמליץ בפני חברת ארקיע, שעל אף קבלת הערעור תשקול מטעמי שלום וצדק לשלם לכל אחד מתובעים אלה את סכום הפיצוי הסטטוטורי, קרי 1,440 שקל, ולו כמחווה של רצון טוב", הוא כתב.