מה אני מקבל כשאני משקיע במניות את הפנסיה שלי?

חוסכים צעירים רבים עוזבים את המסלולים הכלליים המסורתיים בפנסיה ונוהרים למסלולי המניות, מתוך הבנה שלאורך זמן שוק ההון מתגמל את מי שמוכן לקחת סיכון. אבל במציאות של היום, החוסכים נדרשים לבחור בין מסלול מניות אקטיבי הכולל גם השקעות לא סחירות, מסלול עוקב מדדי מניות פאסיבי, ומסלול מניות אקטיבי סחיר. שלושת המסלולים נבדלים בניהם גם בניהול ההשקעה המדדית, אבל גם בדמי הניהול שהם גובים, כאשר במסלול האקטיבי, ניתן גם לגלגל את שיעור ההוספה, כלומר העלות בגין ההשקעות הלא סחירות, לחוסך.

הנתונים הממוצעים: הפערים שמאחורי המספרים במבט ראשון, המספרים מראים תמונה ענפית כללית, אך הממוצעים מסתירים פערים אדירים בין החברות שפועלות באותו מסלול בדיוק, כך על פי נתוני הפנסיהנט של משרד האוצר:

מסלול "מניות סחיר": תשואה ממוצעת של 34.87%

מסלול "מניות": תשואה ממוצעת של 25.69%

מסלול "עוקב מדדי מניות": תשואה ממוצעת של 14.37% (מסלול המאופיין בשונות עצומה, מ-30.50% באינפיניטי ועד 5.54% בכלל)

בשל השונות האדירה בין הגופים באותו מסלול עצמו עליה פירטנו בכתבות הקודמות, לצד כמות יחסית נמוכה של שחקנים, בחנו גם מה היתה ההחלטה המנצחת מבחינת תשואה, בסך הכל מבין כל המסלולים. הדבר הראשון שבולט, שתרומת שילוב ההשקעות הלא סחירות במסלול זה, איננה מוצדקת במונחי תשואה בשנה האחרונה, וזאת עוד טרם בחנו את העלות שלהן שמופיעה באותיות קטנות ונחבאות. זוהי רשימת הגופים והמסלולים שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר (המסלולים שחצו את רף ה-30%):

כלל (מסלול מניות סחיר): 47.41%

מגדל (מסלול מניות סחיר): 44.09%

הפניקס (מסלול מניות סחיר): 40.08%

• במה אני משקיע כשאני בוחר מסלול מניות בפנסיה? ואיך זה מצדיק 40% פער בין הגופים?
• אני בוחר מסלול מניות בפנסיה, מה אני בעצם מקבל?

הראל (מסלול מניות סחיר): 39.53%

מור (מסלול מניות סחיר): 30.53%

אינפיניטי (מסלול עוקב מדדי מניות): 30.50%

מיטב (מסלול עוקב מדדי מניות): 30.38%

מור (מסלול מניות): 30.26%

• אז אם אני מת הלך הכסף? מה קורה לפנסיה שחסכתם במקרה והלכתם לעולמכם
• דירוג הפנסיה: מור מוביל בטווח ארוך; אינפינטי מוביל השנה

דמי הניהול: מסלול פאסיבי במחיר ניהול אקטיבי

בדמי ניהול מפתיע לגלות שהפערים הם בין החברות, לא בין המסלולים קיימת נטייה לחשוב שמסלול פאסיבי יהיה בהכרח זול יותר ממסלול אקטיבי, בשל החיסכון בעלויות אנליסטים וניהול. עם זאת, בפועל, אין כל הבדל בדמי הניהול בין המסלולים השונים באותה חברה, והפערים קיימים אך ורק בין החברות המנהלות עצמן. כלומר, בכל החברות תשלמו אותו דבר בין אם מדובר במסלול אקטיבי או פאסיבי, ואם בחרתם במסלול שכולל השקעות לא סחירות, תשלמו בנפרד גם שיעור הוספה

להלן תמונת המצב של דמי הניהול הממוצעים (לשנת 2025):

הממוצע הענפי בקרנות הפנסיה: כ-1.26% מהפקדות שוטפות, ו-0.15% מהצבירה (סך הנכסים)

הגוף היקר ביותר (מההפקדות): מנורה מבטחים שגובה 1.73%

הגוף הזול ביותר (מההפקדות): אינפיניטי שגובה 1.00%

הגוף הזול ביותר (מתוך הצבירה): מיטב שגובה 0.11% בלבד

ישראל או חו"ל? במדדים חו"ל, באקטיבי ישראל

אסטרטגיות חשיפה מפוצלות בחינת רמת החשיפה לחו"ל במונחי דלתא (חשיפה כלכלית הכוללת גם שימוש בנגזרים, נכון למאי 2026) חושפת פילוג אסטרטגי עמוק. במסלולי עוקב מדדים ניכרת נטייה מובהקת להשקעות מעבר לים, במסלולי המניות ישנו איזון מתון יותר, ואילו במסלולי ה"מניות סחיר" ההשקעות מרוכזות כמעט לחלוטין בתוך ישראל, למעט חריגה אחת. נראה שהחברות בחרו גם באסטרטגיה לפיה מסלול אחד יוטה יותר לארץ ואחר לחו"ל, כך שבסוף השנה לפחות אחד יציג תוצאות נאות לשימוש שיווקי, דבר שמאוד מקובל בענף קרנות הנאמנות, והרפורמה האחרונה של האוצר גם ייבאה אותו בצורה עקיפה לתוך החיסכון ארוך הטווח, זאת מבלי שכותרת המסלול תרמז על כך.  להלן רמות החשיפה לחו"ל במונחי דלתא לפי מסלולים (מהגבוה לנמוך):

מסלולי עוקב מדדים (פאסיביים) - נטייה מובהקת להשקעות בחו"ל:

אלטשולר שחם: 102.97%

אינפיניטי: 86.06%

מיטב: 78.34%

כלל: 73.90%

הפניקס: 73.13%

מנורה מבטחים: 73.11%

מגדל: 72.83%

הראל: 72.38%

מור: 69.81%

מסלולי מניות - גישת האמצע:

הראל: 53.99%

מיטב: 49.06%

אלטשולר שחם: 47.37%

הפניקס: 45.31%

מנורה מבטחים: 45.20%

כלל: 44.10%

מור: 42.39%

מגדל: 40.07%

אינפיניטי: 33.73%

מסלולי "מניות סחיר" - שונות קיצונית וחשיפה גבוהה לישראל:

מיטב: 70.38%

 (היחידה שבחרה באסטרטגיית חו"ל מובהקת במסלול זה).

מור: 38.60%

הראל: 17.39%

הפניקס: 11.82%

כלל: 2.66%

מגדל: 1.61%

סיכום בסיכומה של שנה, מסלול ה"מניות סחיר" התברר כמשתלם ביותר עבור החוסכים, עם תשואות שחצו את רף ה-40% בחברות המובילות כמו כלל, מגדל והפניקס, יחד עם זאת, הפערים העצומים בתשואות, יחד עם מדיניות ההשקעה הגיאוגרפית השונה באופן מובהק בין החברות באותו המסלול, מוכיחים שהכותרת של מסלול ההשקעה אינה מהווה ערובה לביצועים.