פתיחת עסקים בשבת: הסמכות היא של העירייה, הווטו בידי שר הפנים

המחלוקת על פתיחתו בשבתות של קניון ביג פאשן גלילות שבה והעלתה לסדר היום את הסוגייה העקרונית של פעילות מסחרית בשבת. מה גובר – חופש העיסוק וזכות הקניין, או ערכיה היהודיים של המדינה? מי קובע – הרשות המקומית, הממשלה או בתי המשפט? עו"ד אוהד יאראק, שותף במחלקת משפט מינהלי, מכרזים ורגולציה וראש מחלקת מיסוי מוניציפלי במשרד פירון, מסביר.

ביג פאשן גלילות ימשיך לפעול בשבת; ביהמ"ש: יש לאכוף את חוק העזר

למי נתונה הסמכות לאשר או להגביל פתיחת עסקים בשבת?

נקודת המוצא לדיון היא בפקודת העיריות. מדובר בפקודה מנדטורית, שהגבילה את כוחו של השלטון המקומי והכפיפה אותו לשלטון המרכזי כגורם מפקח ומרסן. לכן, הגם שפקודת העיריות העניקה לרשות המקומית סמכות לחוקק חוקי עזר – אלה לא נכנסו לתוקף מבלי שנמסרו לשר הפנים, אשר רשאי היה להתנגד לנוסחו של חוק העזר ובכך למנוע את פרסומו וכניסתו לתוקף.

במשך השנים "שחרר" השלטון המרכזי חבל לרשויות המקומיות לנהל עניינים בעצמן ולקבוע הסדרים מקומיים. במקביל, הוא הבטיח שבנושאים רגישים או נפיצים, הכוח ייוותר בידיו של השלטון המרכזי. לדוגמה: "דיני ההקפאה" בארנונה שנטלו מהרשויות המקומיות את הסמכות לקבוע ולשנות בעצמן את תעריפיה וסיווגיה של הארנונה והכפיפו כל העלאה או שינוי לאישור שרי הפנים והאוצר.

לכן, הגם שהסמכות החוקית בנוגע לפתיחת עסקים בשבת נתונה בידי הרשות המקומית, בהתאם לחוק העזר המקומי שעוסק בשעות ואזורים מותרים להפעלת עסקים, הכוח והסמכות דה-פקטו מצויים בידי שר הפנים, יכול לאשר או לא לאשר את חוק העזר.

ואז התערב בג"ץ.

נכון. נקודת המפנה חלה בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ברמר (עע"ם 2469/12), שעסק באי-אכיפתו של חוק העזר בתל אביב בנוגע לפתיחת עסקים בשבת. בית המשפט קיבל את העמדה לפיה מדיניות האכיפה של עיריית תל אביב לא הייתה אפקטיבית. הוא הורה להחזיר את הסוגייה לעירייה, על מנת שתפעיל את שיקול דעתה ותקבל החלטה לגופו של עניין בדבר אופן הפעלת הסמכויות המוקנות לה לאכיפת חוק העזר.

עיריית ת"א ביקשה לתקן את חוק העזר שלה ולאפשר פתיחת חנויות בשבת (במתחמים ספציפיים). שר הפנים דאז, אריה דרעי, נמנע מלאשר את התיקון לחוק העזר. בעקבות התערבות של בית המשפט העליון (בג"ץ 6322/14), תיקנה הכנסת את פקודת העיריות וקבעה, כי ביחס לחוקי עזר המבקשים לאשר פתיחת עסקים בשבת – נדרשת הסכמה פוזיטיבית ואישור של שר הפנים (בניגוד לחוקי עזר "רגילים", אשר שר הפנים אמנם רשאי להתנגד להם, אך הוא לא נדרש לאשרם פוזיטיבית).

התיקון הזה ידוע כ"חוק המרכולים". מדוע?

בעקבות התיקון קובע סעיף 258א לפקודת העיריות, כי לא יאשר השר חוק עזר כזה, אלא אם פתיחתם של העסקים בימי מנוחה נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים. צרכים חיוניים נתפס כמו חנות פארם או מרכול , אשר יכולים לשרת אוכלוסיה ברדיוס מסוים ולא בכל פינת רחוב.

כלומר, הסמכות האמיתית היא בידי השר. בעוד שעירייה יכולה לתקן חוק עזר שלשיטתה משקף את צרכי הציבור ואורחות חייו, לשר יש זכות וטו. זו אינה כולל קריטריון של אופיו של הציבור בתחומה של הרשות המקומית הרלוונטית.

• ביג פאשן גלילות ימשיך לפעול בשבת; ביהמ"ש: יש לאכוף את חוק העזר
• ביג נכנסת לאגירת אנרגיה: תקים עם דוראל אורבן מערכות ב-15 מרכזים מסחריים

מה קורה לגבי ביג פאשן גלילות?

עיריית רמת השרון מנסה מזה זמן רב לתקן את חוק העזר הארכאי שלה שהותקן לפני כ-60 שנה, ובין היתר מחייב בתי עסק לסגור את שעריהם בשעות הצהריים. העובדה שהתיקון המבוקש כולל הסדרה של פתיחת עסקים בימי שבת, מביאה את שר הפנים לפסול את חוקי העזר המתוקנים ומוצעים.

האם אין חשיבות למשקלה הדתי של השבת ביהדות?

השיקול הדתי אינו מופיע כקריטריון בחוק, אבל ברור שנקודת המוצא היא ששבת היא יום המנוחה השבועי של עובד יהודי. עובדה זו מתכתבת גם עם חוק שעות עבודה ומנוחה, שמקורו סוציאלי ולא דתי ובא לוודא שהעובדים מקבלים יום מנוחה שבועי.

מה קורה אם הרשות המקומית אינה אוכפת את החוק?

כפי שבית המשפט קבע אתמול, העירייה אינה רשאית שלא לאכוף חוק, גם אם כמו עיריית רמת השרון, היא מעוניינת לתקן אותו אך נתקלת בסירוב של שר הפנים. את חוק שעות עבודה ומנוחה אוכף משרד העבודה ולא הרשות המקומית, וכך ייתכן מצב שבו בית עסק פתוח בשבת כדין, אך הוא יקבל דו"חות בשל העסקה בשבת של עובדים יהודיים ללא היתר.

עו"ד אוהד יאראק (צילום: סטודיו תומאס)