
אחרי מות הבעלים: בית המשפט הורה על פירוק רשת המקומונים החרדית "קו עיתונות"
כחודשיים אחרי מותו הפתאומי של המייסד והבעלים אריאל קוניק, בית המשפט הורה על פירוק החברות שהפעילו את רשת המקומונים החרדית "קו עיתונות"; כ-75 עובדים שלא קיבלו שכר יופנו לביטוח הלאומי; במקביל פורסמה הזמנה לרכישת פעילות הרשת
הסיפור של קו עיתונות הוא גם סיפור רחב יותר על מצבה של העיתונות המגזרית המקומית. רשתות מקומונים, שבעבר נשענו על מודל פרסום יציב יחסית, מתמודדות בשנים האחרונות עם מעבר של תקציבי פרסום לדיגיטל, שחיקה בתפוצת הפרינט ועלייה בעלויות ההפצה וההדפסה. בציבור החרדי העיתונות המודפסת עדיין מחזיקה משקל גבוה יותר מאשר בציבור הכללי, בין היתר בגלל דפוסי צריכת מדיה שונים, אבל גם שם הלחץ הכלכלי מורגש. במקרה של קו עיתונות, נראה כי מות הבעלים האיץ משבר שכבר לא ניתן היה לנהל אותו בתוך החברה.
אחרי יותר משלושה עשורים של פעילות בעיתונות החרדית המקומית, רשת המקומונים "קו עיתונות" נכנסת להליך פירוק. בית המשפט נעתר לבקשתם של כ-75 מעובדי הקבוצה והורה על פירוק החברות שהפעילו את רשת המקומונים החרדית ואת פעילות קירות הטיפוס שהייתה בבעלות הקבוצה. ההחלטה מגיעה כחודשיים אחרי מותו של מייסד ובעלי הרשת, אריאל קוניק, שהותיר אחריו גוף תקשורת מוכר בציבור החרדי, אבל גם חברות שנקלעו לאחר מותו לקשיים תזרימיים ולעצירת תשלומי שכר לעובדים. לפי הדיווחים, העובדים שלא קיבלו שכר במשך תקופה ממושכת הופנו להגשת תביעות לביטוח הלאומי, כדי לקבל את השכר והזכויות המגיעים להם במסגרת הליך חדלות הפירעון.
כעת השאלה היא האם יימצא רוכש שיבקש להמשיך ולהפעיל את הרשת, או לפחות חלק מהמותגים המקומיים שלה, תחת מתכונת חדשה. בשלב זה העיתון עדיין ממשיך לפעול, וההזמנה להציע הצעות מלמדת כי הנאמנת מנסה לשמר את הפעילות כנכס תקשורתי חי, ולא רק לפרק את החברה מנכסיה.
קו עיתונות צמחה בתחילת שנות ה-90, תחילה סביב המקומון "השבוע בפתח תקווה", שאותו רכש קוניק יחד עם אביו אהרן קוניק. בהמשך התרחבה הפעילות לבני ברק, שם פעל המקומון "קול העיר", ולירושלים, שם פעל המקומון "השבוע בירושלים". עם השנים הפכה הפעילות לרשת מקומונים חרדית ודתית בפריסה רחבה, שפעלה בריכוזים חרדיים ודתיים ברחבי הארץ. באתר הרשת מופיעים בין היתר כותרים ואזורים כמו "קול העיר" בבני ברק, "השבוע בירושלים", "השבוע בפתח תקווה", "השבוע בבית שמש", "השבוע באלעד", "השבוע ברחובות", וכן פעילות באזור חולון, בת ים וראשון לציון. לצד אלה הופיעו באתר גם "כל ישראל", "ביזנס", "מוסף שבת" ולוח "מזל וברכה". קו עיתונות הוציאה מדי שבוע 8-11 עיתונים, שחולקו בריכוזים החרדיים והדתיים בתיבות דואר ובנקודות חלוקה מרכזיות ברחבי הארץ, בתפוצה שמוערכת בכ-200 אלף עותקים בשבוע.
העורך הראשי של הרשת בשנים האחרונות הוא שניאור וובר, שפועל במסגרת המערכת העיתונאית של הקבוצה. הרשת שימשה לא רק כלי תקשורת מקומי, אלא גם פלטפורמת פרסום עבור עסקים קטנים, מוסדות חינוך, עמותות, קהילות, רשויות וגורמים פוליטיים שפנו לציבור החרדי והדתי. בשונה מעיתונות ארצית, הכוח של מקומונים מהסוג הזה היה בחיבור לשטח: ידיעות שכונתיות, מודעות קהילתיות, פרסום מקומי ותוכן שמותאם לערים ולריכוזים שבהם חיים הקוראים.
עיתוני קו עיתונות - צילום מתוך אתר המערכת:
את דרכו העסקית והתקשורתית החל קוניק עוד לפני שהקים את רשת המקומונים. בהמשך לשירותו הצבאי, הוא היה מעורב גם בעולמות קמעונאות ופרסום, אבל את שמו בתקשורת החרדית בנה בעיקר דרך קו עיתונות. מה שהתחיל כמקומון אחד בפתח תקווה התרחב בהדרגה לרשת שפעלה בערים שונות, עם כותרים מקומיים שפנו לקהל חרדי ודתי. לפי הדיווחים על מותו, קוניק אותר ללא רוח חיים במשרדי הרשת בבני ברק, והרשת שתוארה אז כגוף שהחל מעיתון בודד בפתח תקווה והתרחב לכל רחבי הארץ נותרה לאחר מותו ללא הדמות שניהלה והובילה אותה במשך שנים.
קוניק לא פעל רק בעיתונות הכתובה. הוא היה מעורב גם בהקמת תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", ושימש כמנכ"ל הראשון שלה. בהמשך פרש מהתחנה, אבל שמר על מעמדו כאחת הדמויות המוכרות בתקשורת החרדית. בשנת 2018 רכש יחד עם יוסי שינובר את העיתון החרדי-ספרדי "יום ליום", שנקלע אז לקשיים כלכליים. פעילות "יום ליום" נוהלה בנפרד מרשת קו עיתונות, אבל הרכישה השתלבה במהלך רחב יותר של קוניק להרחיב את פעילותו מעבר למקומונים המקומיים ולבסס נוכחות במספר זירות של התקשורת החרדית.
בשנת 2017 נכנסה לקבוצת קו עיתונות קבוצת משקיעים מדרום אמריקה, שרכשה עד 33% מהקבוצה לפי שווי של 22 מיליון שקל. במסגרת אותו מהלך מונה חיים כהן, מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב, ליו"ר הדירקטוריון של הקבוצה, בעוד קוניק המשיך לשמש כמנכ"ל. לפי הפרסומים אז, הקבוצה כללה את רשת המקומונים, את עיתון "כל ישראל", את אתר "כל הזמן" ואת לוח "מזל וברכה". באותה תקופה נתפסה קו עיתונות כקבוצת מדיה חרדית עם פעילות רחבה יחסית, שניסתה לשלב בין עיתונות מקומית, פרסום מגזרי וקשרים עמוקים בתוך הציבור החרדי.
הסיפור של קו עיתונות הוא גם סיפור רחב יותר על מצבה של העיתונות המגזרית המקומית. רשתות מקומונים, שבעבר נשענו על מודל פרסום יציב יחסית, מתמודדות בשנים האחרונות עם מעבר של תקציבי פרסום לדיגיטל, שחיקה בתפוצת הפרינט ועלייה בעלויות ההפצה וההדפסה. בציבור החרדי העיתונות המודפסת עדיין מחזיקה משקל גבוה יותר מאשר בציבור הכללי, בין היתר בגלל דפוסי צריכת מדיה שונים, אבל גם שם הלחץ הכלכלי מורגש. במקרה של קו עיתונות, נראה כי מות הבעלים האיץ משבר שכבר לא ניתן היה לנהל אותו בתוך החברה.
כעת השאלה היא האם יימצא רוכש שיבקש להמשיך ולהפעיל את הרשת, או לפחות חלק מהמותגים המקומיים שלה, תחת מתכונת חדשה. בשלב זה העיתון עדיין ממשיך לפעול, וההזמנה להציע הצעות מלמדת כי הנאמנת מנסה לשמר את הפעילות כנכס תקשורתי חי, ולא רק לפרק את החברה מנכסיה.
עיתוני קו עיתונות - צילום מתוך אתר המערכת: