מניות הביטחון באירופה צונחות: גרמניה מטלטלת את ריינמטאל
דיווח על ביטול תוכנית גרמנית לבניית שש פריגטות גדולות הפיל את ריינמטאל בעד כ-14% וגרר ירידות גם בהנסולדט, רנק, סאאב, לאונרדו ו-BAE. האם גל ההתחמשות האירופי יגיע לדוחות בקצב שהוערך?
ריינמטאל מניות הביטחון באירופה מקבלות מכה חזקה אחרי דיווח שלפיו גרמניה מתכוונת לבטל פרויקט ענק לבניית שש ספינות מלחמה מסוג F126. עבור השוק, זה הרבה מעבר לעסקה אחת. זה מבחן ראשון לשאלה שהולכת ומעסיקה את המשקיעים בחודשים האחרונים: כמה מההבטחות של ממשלות אירופה להגדלת תקציבי הביטחון באמת יהפכו להזמנות, הכנסות ורווחים. נכון, התקציבים עלו, אבל בגלל לחץ של טראמפ וכשבוחנים את מכלול הבעיות והצרכים של מדינות אירופה, לא בטוח שיש להם משאבים לתקציבי הביטחון העולים.
מצד שני, המלחמה של אוקראינה עם רוסיה חשפה את המחדלים הביטחוניים הגדולים שלהם וברור לכל שצבאות אירופה לא מוכנים למלחמה. למזלם, גם הצד השני - רחוק מאוד מלהיות מוכן.
הנפגעת המרכזית מהכוונה לבטל את הפרויקט בגרמניה היא ריינמטאל. מניית ענקית הביטחון הגרמנית ירדה במהלך המסחר בעד כ-14%, אחרי שהחברה הייתה אמורה להפוך לקבלן המוביל של פרויקט הפריגטות, בהיקף שעשוי היה להגיע ל-12.8 מיליארד אירו. לפי הדיווח, ברלין מתכננת לוותר על התוכנית הגדולה ובמקומה לרכוש שמונה פריגטות קטנות יותר מדגם Meko A-200. המשמעות היא פחות הכנסות צפויות, פחות ודאות ופגיעה באחד הסיפורים החזקים ביותר של מניות הביטחון באירופה.
הירידות התפשטו במהירות. הנסולדט ורנק, שתי חברות גרמניות שנחשבות חלק משרשרת הביטחון המקומית, ירדו גם הן. סאאב השוודית, לאונרדו האיטלקית ו-BAE הבריטית נסחרו בירידות, אם כי מתונות יותר. המדד האירופי הרחב נותר כמעט יציב, מה שמחדד את העובדה שמדובר באירוע ענפי ולא בירידה רוחבית בשוק.
ריינמטאל הפכה בשנים האחרונות לסמל של עידן ההתחמשות באירופה. המלחמה באוקראינה, החשש מפני רוסיה והדרישה האמריקאית שמדינות נאט"ו יממנו יותר מהביטחון שלהן דחפו את המניה לעליות חדות. החברה נהנתה מצבר הזמנות חריג, ביקוש לתחמושת, כלי רכב משוריינים ומערכות יבשה. אבל בתקופה האחרונה מתחילה התפכחות. להרחבה: ריינמטאל והפער בין צבר שיא של 73 מיליארד אירו לבין ירידה חדה מהמניה מהשיא. נראה שהשוק כבר בוחן פחות את הכותרות ויותר את קצב הביצוע.
החשש המרכזי הוא שהפוליטיקה האירופית מבטיחה מהר יותר מכפי שהיא מזמינה. תקציבי ביטחון יכולים לעלות, אבל פרויקטים צבאיים גדולים דורשים אישורי תקציב, מכרזים, תכנון, שרשראות אספקה, כוח אדם ומדיניות ארוכת טווח. כאשר ממשלה מבטלת או משנה פרויקט דגל, המשקיעים מבינים שגם בתעשייה הביטחונית אין קו ישר בין הצהרות לבין מכירות.
אירופה עדיין מדברת על חיזוק צבאות, גרמניה מציבה יעד להפוך לכוח קונבנציונלי מוביל עד 2039, וצרפת וגרמניה מתכננות להיות שותפות מרכזיות ב-KNDS, יצרנית טנקים וארטילריה שמיועדת להנפקה - KNDS בדרך להנפקה לפי שווי של עד 18 מיליארד אירו, מהלך שאמור לשקף את הרעב של השוק לחברות ביטחוניות גדולות, רווחיות ובעלות צבר הזמנות עמוק.
המשקיעים אולי אוהבים צמיחה, אבל הם ידרשו לראות עד כמה הצבר מחייב, מה שיעור הרווחיות, כמה זמן לוקח להפוך הזמנה להכנסה, ומה הסיכון שממשלה תשנה עדיפות ביטחונית בדרך. שווי גבוה לחברה ביטחונית נשען על הנחה אחת מרכזית: שהכסף הציבורי באמת יזרום.
הדיון הזה רלוונטי גם לישראל. תע"א ורפאל נמצאות כבר חודשים בדיון על הנפקת מניות מיעוט, על רקע ביקושים חזקים למערכות הגנה, מודיעין, לייזר, טילים ומל"טים. להרחבה: התעשייה האווירית ורפאל בדרך לבורסה.
דוגמה האירופית מראה שהשוק מוכן לשלם פרמיה על ביטחון, אבל גם יודע להעניש כשפרויקט גדול מתערער.
בישראל יש יתרון ברור: המערכות המקומיות נבחנות בשדה פעילות אמיתי, הביקוש העולמי גבוה, והתעשיות נהנות ממוניטין חזק. מצד שני, גם כאן תמחור גבוה עלול ליצור בעיה. ברגע שחברה ביטחונית מגיעה לבורסה, היא נמדדת כמו כל חברה ציבורית: הכנסות, רווח, תזרים, צבר, שיעורי רווחיות, קצב צמיחה וסיכוני לקוחות. האהדה לענף עוזרת, אבל היא אינה מחליפה מספרים.
לכן הירידה בריינמטאל אינה סותרת את מגמת ההתחמשות. אירופה עדיין צריכה יותר תחמושת, יותר מערכות הגנה, יותר כלי רכב משוריינים ויותר יכולת עצמאית. אבל היא כן מסמנת שינוי בשוק: המשקיעים עוברים משלב ההתלהבות לשלב הבדיקה. פחות “אירופה מתחמשת”, יותר “איזו חברה באמת מרוויחה מזה, מתי וכמה”.
ריינמטאל עדיין אחת החברות המרכזיות בגל הביטחוני האירופי, אבל נפילה חדה ביום אחד מלמדת עד כמה הציפיות היו גבוהות. כשמניה מתומחרת על בסיס שנים של הזמנות קדימה, דיווח אחד על שינוי בפרויקט דגל מספיק כדי להזכיר למשקיעים שהוצאות ביטחון הן פוליטיקה, תקציב, בירוקרטיה וביצוע - הרבה לפני שהן הופכות לרווח נקי.
