לא הקפיד על הסדר השהות - וישלם לגרושתו 102.5 אלף שקל
בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן לא קנה את הטענה "העיקר שהילדים מאושרים". הוא קבע שהאב ששינה כל הזמן את זמני הביקור עם ילדיו יפצה את האם בעשרות אלפי שקלים, למרות הסבריו שכל מפגש כלל גם ארוחה וגם בילוי
זוג התגרש, ואחרי שנים של מאבקים על הסדרי השהות, האב עצמו ביקש לצמצם אותם בטענה שהתפקיד שלו לא מאפשר לו יותר. בית המשפט נענה לו וקבע מסגרת מינימלית: פעם בשבוע ארבע שעות, וסוף שבוע אחד בכל שבועיים. גם בזה הוא לא הצליח לעמוד. בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, קבעה השופטת איריס ארבל-אסל שהאב הפר את ההסדרים שכבר היו מצומצמים ממילא, וחייבה אותו לשלם לאם הקטינים 102.5 אלף שקל: 77.5 אלף שקל עבור 155 הפרות, ועוד 25 אלף שקל הוצאות משפט.
הסיפור התחיל עוד ב-2014, כשבני הזוג נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים. ההורים מתדיינים בבית המשפט כבר יותר מעשור, ובמהלך הדרך נקבע מנגנון ברור: כל הפרה של זמני השהות עולה לאב 500 שקל. זה לא היה איום באוויר. ב-2015 כבר הוציא בית המשפט צו שחייב את האב בתשלום, ובהמשך, ב-2016, ההורים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין.
ב-2018 ביקש האב שינוי. הוא טען שקיבל קידום בעבודה, נדרש לעבוד שעות לא שגרתיות, ולכן הסדרי השהות הקיימים "לא מאפשרים לו לקיים את אבהותו ברמה הכי בסיסית וטבעית שקיימת". בית המשפט אכן צמצם את ההסדרים לבקשתו, אבל לא ביטל את החיוב הכספי על הפרות, כפי שהוא ביקש בנוסף.
"האב מתעסק בחיים ולא בתיעוד שלהם"
ב-2021 הגישה האם תביעה ובה היא טוענת ל-176 הפרות שונות בין 2019 ל-2021. חלקן הפרות מלאות - האב לא הגיע בכלל; חלקן הפרות חלקיות - הוא הגיע, אבל לקח רק חלק מהילדים; וחלקן קיצור של המפגש, כשהילדים הוחזרו לאמם הרבה לפני השעה שנקבעה.
האב טען שמדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בשיהוי ומתוך חוסר תום לב. לטענתו, "העיקר שהקשר ההורי בינו לבין הקטינים מתקיים", ולכן יש "לראות את המכלול ולגלות גמישות, ולא להיצמד לדווקנות של זמנים". הוא גם טען שלא נגרם לאם נזק, שכן הוא משלם מזונות גבוהים, קונה לילדים כל מה שהם מבקשים ולוקח אותם לבילויים. הוא אף ניסה לטעון שלא ניתן לסמוך על התיעוד של האם - אולי היא זייפה אותו, או הכריחה את הילדים לשלוח לה הודעות וואטסאפ.
השופטת לא קנתה את הטענות. היא ציינה שהאב עצמו הודה שהוא "מתעסק בחיים ולא בתיעוד שלהם" ולא שומר הודעות או שיחות, ולכן הוא לא יכול גם לסתור את התיעוד שהציגה האם וגם לטעון שהוגש באיחור שמנע ממנו להתגונן. תסקירי סעד שהוגשו עוד בזמן שהאב ביקש לצמצם את ההסדרים, תיארו בדיוק את אותה התמונה. "זמני השהות מתקיימים רק באופן חלקי, גם מבחינת הימים והשעות וגם מבחינת הרכב הילדים", נכתב באחד מהם. תסקיר אחר היה חד עוד יותר: "בין האב לשני הילדים הגדולים אין קשר כבר תקופה ארוכה".
ארבע הפרות בלבד בוטלו, ועבור השאר הוא ישלם
לא כל ההפרות הנטענות התקבלו. השופטת בחנה כל מקרה לגופו, וזיכתה את האב כשמצאה לכך הצדק אמיתי, למשל ארבע הפרות בשבועיים שלאחר תאונת דרכים חזיתית שעבר, הפרות סביב תאונה שעברה אמו, ושלוש הפרות בראש השנה 2020 שלגביהן הודיע מראש לאם וביקש לתת לה לבחור אם הילדים יישארו אצלה.
אבל מעבר לאותם המקרים, רוב הטענות נדחו. כשהאב נעלם לחופשה בחו"ל, השופטת קבעה שהוא הודיע "כמעשה מוגמר", מבלי לדאוג לפתרון חלופי. כשהוא נעדר חג אחרי חג בסוף 2020 בנימוק שהוא נאלץ לעבוד, היא כתבה שזה נראה כמו "שימוש שיטתי ומניפולטיבי בתפקידו כאמתלה שלא לקיים את הסדרי השהות". כשהוא טען שהמרחק ממקום מגוריו מנע ממנו לקחת את הילדים, היא הזכירה לו שהוא עצמו בחר להעתיק את מגוריו, ואף הפר התחייבות קודמת לגור קרוב יותר.
האב גם ניסה לטעון לקיזוז: כשהוא לקח את הילדים לימים נוספים שלא היו חלק מהסדרים הרשמיים, כמו טיול בן עשרה ימים בחופש הגדול במקום שבוע אחד שנקבע, לדבריו, צריך להפחית את ההפרות האלה מהכמות הכללית. השופטת דחתה זאת בלי לרכך: "שהות נוספת, הגם שהיא מבורכת, איננה מבטלת את חובתו לקיים את הסדרי השהות הקבועים באופן מסודר, והטענה בדבר 'קיזוזים' רק ממחישה את חוסר החשיבות שהאב מייחס להסדרי השהות שנקבעו".
"האב איננו ממלא חובתו" - גם אם הוא קונה אוכל
החלק המעניין ביותר בפסק הדין נוגע לשאלה למה בכלל צריך להעניש על קיצור מפגשים, אם בפועל הילדים אוכלים, נהנים ומרוצים. האב טען בחקירתו שאי אפשר לבקש ממנו "לנעול אותם ברכב" אם הם רעבים או עייפים, ושאל "איפה הגבול השפוי?". לטענתו, מכיוון שהוא משלם מזונות וכל מפגש כולל ארוחה, אין לאם עילה להתלונן.
השופטת לא התרשמה. היא כתבה במפורש: "האב איננו ממלא 'חובתו' אם הוא לוקח את הקטינים פעם בשבוע לשעתיים למסעדה או מטייל איתם בסופ"ש פעם בשבועיים, והחיוב הכספי לא נועד לפצות את האם על ההוצאות הנוספות, אלא להגן על הסדרי השהות כערך בפני עצמו". לדבריה, יש ערך עצמאי לקשר קבוע ויציב בין הורה לילד - וגם לאם יש זכות לדעת מראש מתי הילדים יחזרו אליה, בלי הפתעות.
מתוך 176 ההפרות שנטענו, השופטת חייבה בסופו של דבר את האב עבור 155 מהן - 500 שקל לכל הפרה, ובסך הכל סכום כולל של 77.5 אלף שקל, ובנוסף הוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקל. בסך הכל ישלם האיש 102.5 אלף שקל.
