אני בוחר מסלול מניות בפנסיה, מה אני בעצם מקבל?

"מסלול מניות" בקרן הפנסיה נשמע כמו הבטחה פשוטה, שקופה ואחידה: הכסף שלכם מושקע בשוק ההון, בבורסה, וחשוף לסיכונים ולסיכויים של החברות הגדולות במשק המקומי והעולמי. אך בפועל, כפי שחושפים הנתונים העדכניים לתקופה שבין יוני 2025 למאי 2026, הכותרת הזו רחוקה מלספר את הסיפור המלא, ולעיתים אף עלולה להטעות חוסכים שאינם בוחנים את ה"אותיות הקטנות" של הרכב התיק. 

במסגרת רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון, פוצל מסלול המניות הקלאסי לשלושה תתי מסלולים. מניות, מניות סחיר ועוקב מדדי מניות. בכתבה זו נתמקד במסלול המניות. מסלול זה כולל בתוכו ניהול אקטיבי של התיק, והשקעה במוצרי מניות, לצד השקעה בנכסים לא סחירים. בהתאם, הגוף המנהל רשאי לגבות בנוסף לדמי הניהול הרגילים, תוספת עלויות בשל ניהול המקטע הלא סחיר. תשעה גופים סך הכל מציעים את המסלול, כאשר צלילה לעומק הנתונים מראה כי ישנו שוני רב בין דרך הניהול של כל אחד מהגופים, ובהתאם גם בתשואה. כלומר, השוואת מסלול המניות בתוך עצמו תמצא שונות גבוהה בין הגופים. 

אז מה אתם מקבלים כאשר אתם בוחרים מסלול מניות?

בחינת התשואות והרכבי ההשקעות במסלולים אלו, כפי שמפורסמים בפנסיהנט, מגלה פערים דרמטיים בדרך שבה מנהלי ההשקעות מפרשים את המנדט המנייתי הזה. ההבדלים העמוקים באים לידי ביטוי ברמת החשיפה בפועל למניות (הכוללת לעיתים רבות שימוש נרחב בנגזרים וחוזים עתידיים), בפיזור הגיאוגרפי בין ישראל לעולם, ובהשקעה בנכסים שאינם סחירים כלל. המגוון הרחב של אסטרטגיות אלו מייצר שונויות משמעותיות בסיכון, בנזילות, וכמובן בשורת הרווח התחתונה שמקבל החוסך.

תשואות - פער של 11% בשנה

ההבדלים בתשואות, וממה הם יכולים לנבוע בחינת התשואות המצטברות של מסלולי המניות בשנה החולפת חושפת תמונה מרתקת ופער אדיר של למעלה מ-11% בין המקום הראשון לאחרון. הפערים הללו אינם מקריים והם משקפים ניהול השקעות אקטיבי ושונה בתכלית מגוף לגוף. תשואה עודפת במסלול מנייתי יכולה לנבוע מתזמון נכון של שווקים (למשל, הטיית התיק לשוק האמריקאי שרשם עליות מול שווקים אחרים), מבחירת סקטורים ספציפיים (כגון טכנולוגיה מול פיננסים או נדל"ן), וממידת החשיפה האפקטיבית למניות בפועל. בנוסף, לגופים בעלי נכסים לא סחירים יש לעיתים פיגור או שונות בשערוך הנכסים לעומת נכסים סחירים המגיבים מידית למסכים. בחירה נכונה של המניות הספציפיות, יחד עם ניהול מטבע חכם, הם שעשו את ההבדל בין גופים שהניבו מעל 29% לכאלו שהסתפקו בפחות מ-21%. דירוג התשואה המצטברת על ההשקעות (מאי 2026, 12 חודשים אחרונים):

מור: 30.27%

כלל: 29.05%

מנורה מבטחים: 27.16%

• במה אני משקיע כשאני בוחר מסלול מניות בפנסיה? ואיך זה מצדיק 40% פער בין הגופים?
• אקונרג'י גייסה כ-550 מיליון ש"ח באמצעות הקצאת מניות פרטית

הראל: 27.01%

מגדל: 26.64%

הפניקס: 26.50%

מיטב: 25.16%

אלטשולר שחם: 20.53%

• אז אם אני מת הלך הכסף? מה קורה לפנסיה שחסכתם במקרה והלכתם לעולמכם
• דירוג הפנסיה: מור מוביל בטווח ארוך; אינפינטי מוביל השנה

אינפיניטי: 19.09%

מהי החשיפה למניות?

ההבדלים ברמת חשיפת המניות על אף שמו של המסלול, רוב הגופים אינם חשופים למניות ב-100% מזמנם ומכספם. כאשר בוחנים את החשיפה המשוערת למניות במונחי דלתא כלומר, החשיפה הכלכלית האמיתית הכוללת לא רק קנייה ישירה של מניות אלא גם שימוש באופציות וחוזים עתידיים, אנו רואים שונות שיכולה להגיע לכ-5.5% בין הגופים השונים. מנהלי ההשקעות מנווטים את רמת החשיפה הזו בהתאם להערכות המקרו-כלכליות שלהם: הקטנת חשיפה נועדה להגן על התיק בתקופות של חוסר ודאות או תמחור יתר בשווקים, בעוד שהגדלת החשיפה מיועדת "לתפוס" עליות חזקות בשוק שורי. גוף בעל חשיפה מנייתית נמוכה יחסית עשוי להפסיד פחות במפולת, אך כמעט בוודאות יפגר אחרי מתחריו בשנים של עליות שערים חדות, מה שמהווה נדבך קריטי בהבנת התשואות שהוצגו לעיל. דירוג החשיפה המשוערת למניות במונחי דלתא (מאי 2026):

מנורה מבטחים: 73.36%

הראל: 72.62%

מגדל: 72.47%

כלל: 72.43%

מור: 71.45%

מיטב: 70.16%

הפניקס: 69.77%

אינפיניטי: 68.47%

אלטשולר שחם: 67.83%

כמה נכסים לא סחירים יש לי?

ההבדלים ברמת נכסים לא סחירים זירת התמודדות מרתקת וחשובה נוספת בין הגופים המוסדיים היא ההחלטה על היקף ההשקעה בנכסים לא סחירים, כגון נדל"ן ישיר, פרויקטים של תשתיות, קרנות השקעה פרטיות (Private Equity) והלוואות פרטיות. הרציונל לשילוב נכסים אלו הוא יצירת עוגן של יציבות: הם אינם מתומחרים מדי יום על מסכי הבורסה, ולכן הם ממתנים משמעותית את התנודתיות של התיק. עם זאת, להשקעה כזו יש מחיר, היא פוגעת בנזילות התיק, מקשה על הסטת כספים מהירה, ולעיתים, בתקופות של גאות בבורסה, שערוך הנכסים הלא סחירים אינו מדביק את קצב הראלי של המניות הסחירות. הפערים כאן בין הגופים הם תהומיים ומשקפים פילוסופיות השקעה קוטביות לחלוטין באשר לניהול סיכונים ונזילות. דירוג אחוז הנכסים הלא סחירים בתיק, מהגבוה לנמוך (מאי 2026):

אלטשולר שחם: 25.53%

כלל: 20.15%

מנורה מבטחים: 17.66%

הראל: 17.21%

מיטב: 15.78%

הפניקס: 15.47%

מגדל: 14.97%

מור: 5.08%

אינפיניטי: -0.11%

מניות בארץ או בחול?

הפיזור הגיאוגרפי משמעותי ביותר לניהול סיכונים של חוסך ישראלי, ובפנסיהנט ניתן לראות שתי דרכים בהם הגופים משיגים פיזור זה. מצד אחד, קיימת חלוקת הנכסים הפיזית, המעידה היכן הכסף מושקע בפועל. מצד שני, קיים מדד החשיפה המשוערת במונחי דלתא, שבו מנהלי ההשקעות משתמשים בנגזרים, באופציות ובחוזים עתידיים על מדדי חו"ל. אסטרטגיה זו מאפשרת לגופים להשאיר את המזומן והנכסים בארץ (מה שחוסך עלויות המרה מורכבות וגידור), אך להעביר את הסיכון והתשואה הכלכלית לשווקים הגלובליים. הפערים בדירוגים הכפולים הללו ממחישים כיצד חלק מהגופים משתמשים בכלים פיננסיים מתקדמים כדי להרחיב את החשיפה הבינלאומית שלהם מבלי להזיז דולרים פיזיים מעבר לים. דירוג החשיפה לחו"ל לפי נכסים פיזיים (נכסים בחו"ל ובמט"ח, מאי 2026):

מיטב: 35.44%

מנורה מבטחים: 34.65%

כלל: 33.94%

הראל: 32.00%

אלטשולר שחם: 31.26%

מגדל: 30.02%

הפניקס: 25.54%

מור: 18.24%

אינפיניטי: 14.05%

דירוג החשיפה המשוערת לחו"ל במונחי דלתא (מאי 2026):

הראל: 53.99%

מיטב: 49.06%

אלטשולר שחם: 47.37%

הפניקס: 45.31%

מנורה מבטחים: 45.20%

כלל: 44.10%

מור: 42.39%

מגדל: 40.07%

אינפיניטי: 33.73%

בשנה האחרונה ניצחה האסטרטגיה ההתקפית

בניתוח מעמיק של נתוני השנה החולפת (יוני 2025 עד מאי 2026), ניתן לזהות קווי דמיון אסטרטגיים ברורים בקרב הגופים שהובילו את טבלת התשואות (מור, כלל, מנורה מבטחים והראל).

1. ניצול מקסימלי של "דוושת הגז": חשיפה מנייתית אפקטיבית גבוהה הגופים שהניבו את התשואות הגבוהות ביותר לא הסתפקו רק בכותרת "מסלול מניות", אלא דאגו למקסם את החשיפה הכלכלית בפועל למניות (במונחי דלתא). מנורה מבטחים, הראל, כלל ומור שמרו על רמות חשיפה גבוהות שנעו סביב 71.4% ועד ליותר מ-73.3% במאי 2026. לעומתם, הגופים שסגרו את הטבלה, אלטשולר שחם ואינפיניטי, הציגו את החשיפות המנייתיות הנמוכות ביותר במונחי דלתא (כ-67.8% וכ-68.4% בהתאמה).

2. חשיפה גלובלית אגרסיבית (באמצעות נגזרים) מאפיין בולט נוסף של הצמרת הוא ההטיה המשמעותית לשווקים בחו"ל על פני השוק המקומי, תוך שימוש חכם בכלים פיננסיים. הגופים המובילים הציגו במדד הדלתא חשיפה גלובלית נרחבת: הראל הובילה עם קרוב ל-54% חשיפה לחו"ל.

3. גישה רזה כלפי נכסים לא סחירים: הגופים המובילים נמנעו מלהעמיס את התיק בשיעור חריג של נכסים לא סחירים (שאינם נסחרים בבורסה ולעיתים לא מצליחים להדביק ראלי מהיר בשוקי ההון). בית ההשקעות מור, שהגיע למקום הראשון בתשואות (30.27%), בחר באסטרטגיה של תיק כמעט נזיל לחלוטין עם כ-5% בלבד בנכסים לא סחירים.

לסיכום, הגופים המנצחים של השנה האחרונה במסלול המניות היו אלה שניהלו אסטרטגיה "התקפית" יותר: הם דאגו להיות מושקעים עמוק בתוך שוק המניות בפועל, היטו את הכסף באופן אגרסיבי לשווקים בחו"ל באמצעות מכשירים פיננסיים, ולא נתנו למשקולת כבדה מדי של נכסים פרטיים ולא-סחירים לעכב אותם בזמן ששוקי ההון טסו קדימה.