טראמפ אומר שהכסף של איראן ישמש לרכישת תירס וחיטה מארה"ב - האיראנים לועגים

ההבנות בין ארה"ב לאיראן סביב הפסקת המלחמה הזמנית הופכות גם לקרב על כסף, תדמית ופוליטיקה פנימית. ממשל טראמפ מנסה להציג את שחרור הכספים האיראניים כמהלך מבוקר שיחזק את החקלאים האמריקאים, בעוד בטהרן שוללים את הדברים.

יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קליבאף, לעג לטענה האמריקאית שלפיה נכסים איראניים מוקפאים שישוחררו ישמשו לרכישת תוצרת חקלאית מארה"ב. מבחינתו, איראן תקנה מזון לפי מחיר ואיכות, בהתאם לשיקוליה. המסר מטהרן ברור: גם אם תהיה הפשרה של כספים, איראן רוצה להציג אותה כריבונות כלכלית, ולא כעסקה שנועדה לסייע לחקלאים במדינות המערב התיכון בארה"ב.

טראמפ, לעומת זאת, מנסה למסגר את ההסכם אחרת. הוא כתב כי הכסף והסנקציות שמשרד האוצר האמריקאי משחרר יועברו לחשבון נאמנות בפיקוח אמריקאי, וישמשו לרכישת מזון ותרופות מארה"ב, כולל תירס, חיטה וסויה. שר האוצר סקוט בסנט חזר על הקו הזה והבהיר כי משרד האוצר יפקח על הכספים, כאשר חלק גדול מהם יופנה למוצרי מזון ותרופות אמריקאיים.

העימות סביב הנכסים המוקפאים רחוק מלהיות שולי. עבור טראמפ, מדובר בניסיון למכור לציבור עסקה מורכבת: מצד אחד עצירת המלחמה מול איראן ופתיחת חלון לשיחות; מצד שני הצגת תועלת כלכלית ישירה לחקלאים אמריקאים. החקלאים הם בסיס פוליטי חשוב לרפובליקנים, ובעידן של עלויות גבוהות, מכסים, תנודתיות בסחר העולמי ופגיעה ביצוא, כל התחייבות לרכישות גדולות של תוצרת חקלאית יכולה להפוך לטיעון פוליטי חזק.

אבל ההסבר הזה פוגש ביקורת גם מתוך המפלגה הרפובליקנית. חלק מהמחוקקים בימין טוענים כי ההבנות עם איראן מעניקות לטהרן הקלה רחבה מדי, בזמן שהמערכה עדיין רחוקה מהסדר מדיני יציב. אחרים חוששים שהפשרת נכסים, גם תחת פיקוח אמריקאי, תיתן לאיראן מרחב נשימה כלכלי ותאפשר לה לחזק מחדש את יכולותיה הצבאיות והאזוריות.

במקביל, הבית הלבן ביקש מהקונגרס לאשר חבילת מימון משלימה של כמעט 88 מיליארד דולר. החבילה כוללת כיסוי עלויות המלחמה מול איראן, סיוע לחקלאים אמריקאים ומימון להתמודדות עם התפרצות אבולה באפריקה. יותר מ-67 מיליארד דולר מיועדים לפנטגון, בעיקר לכיסוי הוצאות תפעוליות של המלחמה ולחידוש מלאי תחמושת. זהו מספר שממחיש עד כמה גם הפוגה זמנית במלחמה מגיעה עם חשבון תקציבי כבד.

הוויכוח מתרחש בזמן שמצרי הורמוז חוזרים למרכז הבמה. שירות ביטחון ימי בריטי דיווח על פגיעה בספינת מטען שעברה סמוך לחופי עומאן, בלי נפגעים ועם נזק מוגבל. במקביל, איראן מקדמת רעיון לגביית תשלומים עבור שירותי ביטחון, בטיחות וסביבה במצרי הורמוז, מהלך שארה"ב דוחה בתוקף. דרך המצר עבר לפני המלחמה כ-20% מצריכת הנפט העולמית, ולכן כל ניסיון להטיל עליו אגרות או מגבלות מתורגם מיד לחשש בשוק האנרגיה.

לפי ההבנות הזמניות, איראן אמורה להימנע מהטלת אגרות על אוניות במצרי הורמוז במשך 60 יום. אבל עצם העלאת הרעיון מבהירה את דרך החשיבה בטהרן: אם ארה"ב מבקשת לשלוט בכספים איראניים מוקפאים, איראן יכולה לנסות לייצר לעצמה מקור הכנסה חדש בנקודת המעבר הרגישה בעולם.