שילם עשרות אלפים במזומן לעורכת דין - ונשאר בלי ראיות ובלי פיצוי

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה בסכום של 38.9 אלף שקל שהגיש יצחק-צח נחמיאס נגד עורכת הדין ענת זכריה, שייצגה אותו בסכסוך משפחתי מול בת זוגו לשעבר. פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופטת טל כהן אלימלך, חושף סיפור שמוכר ללא מעט אנשים: לקוח ששילם סכום נכבד במזומן לעורכת דין, בלי חוזה כתוב ובלי קבלה, ואחרי שהדברים השתבשו הוא נותר בלי שום דרך להוכיח את הגרסה שלו. מילה נגד מילה. 

לפי כתב התביעה, נחמיאס פנה לעורכת הדין זכריה בנובמבר 2022 כדי שתייצג אותו בסכסוך עם בת זוגו לשעבר. לטענתו, ההתקשרות נעשתה בעל פה בלבד, והנתבעת הציגה עצמה כבעלת יכולת, זמינות ומחויבות לליווי מלא. הוא טען ששילם לה 40 אלף שקל במזומן בפגישה בגרנד קניון חיפה, בנוכחות אמו, ולא קיבל שום קבלה או חשבונית.

הנתבעת סיפרה סיפור אחר לגמרי. לדבריה, שכר הטרחה שסוכם עמד נקבע על 30 אלף שקל כולל מע"מ, ואף נחתם הסכם שכר טרחה בכתב. היא צירפה דיווח לרשויות המס על עסקת אקראי, שממנו עלה כי סכום העסקה היה 25,641 שקל בתוספת מע"מ בסכום של 4,359 שקל, וסך הכל 30 אלף שקל בדיוק.

בית המשפט העדיף את גרסתה של הנתבעת, בעיקר כי היה לה סימוכין על כך. השופטת כהן אלימלך קבעה כי, "התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי שילם לנתבעת סכום של 40,000 שקלים. מלבד טענתו שלו והתכתובת שהוצגה, לא הוצגה אסמכתא אובייקטיבית כלשהי המעידה על מסירת סכום זה לידי הנתבעת".

טענת זיוף - בלי הוכחות

נחמיאס אף טען שהסכם שכר הטרחה שהנתבעת צירפה לכתב ההגנה מזויף, ושהחתימה שמופיעה עליו אינה שלו. אבל גם כאן, הוא לא גיבה את הטענה בראיות. השופטת ציינה כי, "הוכחת טענת זיוף מחייבת תשתית ראייתית ממשית, ובדרך כלל חוות דעת מומחה לכתב יד או ראיות אובייקטיביות אחרות". התובע לא הגיש חוות דעת מומחה ולא הציג שום ראיה תומכת, וגרסתו "נותרה בגדר הכחשה בלבד".

אחד הרגעים המכריעים בתיק היה נושא העדות של אמו של התובע. נחמיאס טען שאמו נכחה בפגישה שבה שולם שכר הטרחה, אבל הוא לא הביא אותה להעיד. השופטת לא התעלמה מכך, וקבעה כי "הימנעותו של התובע מהבאת עדה רלוונטית, אשר לפי גרסתו היתה עדה ישירה לאירוע המרכזי שבמחלוקת, פועלת לחובתו". התובע טען שאמו חולה, אבל לא צירף שום מסמך רפואי או אישור שיבסס את הטענה הזו. נחמיאס בעצם לא תמך בשום טענה שלו. 

עוד על עורך דין, כולל ההתפתחויות האחרונות

מעבר לשאלת הכסף, נחמיאס טען שהנתבעת נטשה אותו באמצע הדרך. לדבריו, כשיחסיו עם בת זוגו החריפו והוא נזקק שוב לעזרה משפטית, הנתבעת הודיעה לו שמשרדה נסגר ושהיא כבר לא עוסקת בתחום. הוא טען שמדובר בהפסקת ייצוג חד-צדדית, בלי התראה מוקדמת ובלי השבת כספים.

מחלוקת חדשה היתה דורשת פתיחת תיק חדש ותשלום נוסף

אבל הנתבעת הציגה תמונה שונה לחלוטין: ההליך המשפטי שלשמו נשכרה הסתיים בפסק דין ביולי 2023, ומאותו הרגע הסתיים גם הייצוג. כל מחלוקת חדשה היתה דורשת פתיחת תיק חדש ותשלום נוסף. בית המשפט קיבל את הגרסה הזו, וקבע כי היא "מתיישבת יותר עם טיב ההתקשרות המקובל בין עורכת דין ללקוח".

• הבדיקות לפני החתימה: נסח טאבו, זכויות, היתרים, שמאי ועורך דין
• עו"ד דיווח על עסקת נדל"ן אחרי 9 שנים, והתביעה נגדו נדחתה

למרות דחיית התביעה, השופטת לא חסכה בביקורתה גם מהנתבעת. היא ציינה כי, "עורכת דין המקבלת שכר טרחה במזומן מחויבת לנהל תיעוד מסודר ולהנפיק מסמכים חשבונאיים מתאימים בזמן אמת", וכי הדיווח בדיעבד לרשויות המס כעסקת אקראי "אינו מתיישב באופן מלא עם ההתנהלות המצופה מבעלת מקצוע משפטי". בעקבות כך, השופטת החליטה שלא לפסוק הוצאות משפט לטובת הנתבעת, על אף דחיית התביעה. בית המשפט הוסיף כי, "אין די בתחושת אכזבה או חוסר שביעות רצון מצד התובע כדי לבסס עילה משפטית לקבלת התביעה".