הנפט יורד לשפל מאז תחילת המלחמה באיראן - אבל הדלק יירד לאט יותר

מחירי הנפט יורדים לרמות הנמוכות ביותר מאז פרוץ המלחמה באיראן, והשווקים מתחילים לתמחר חזרה זהירה לשגרה בנתיב האנרגיה החשוב בעולם. חוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט למסירה באוגוסט יורדים בכ-1.8% ל-75.7 דולר לחבית, ונפט מסוג WTI יורד בכ-1.6% ל-71.9 דולר לחבית. מדובר ברמות הנמוכות ביותר מאז סוף פברואר, ערב המתקפה על איראן.

בשיא החשש מפגיעה באספקת הנפט מהמפרץ הפרסי, המחירים טיפסו עד לאזור 120 דולר לחבית. מאז, ככל שהתקדמו ההבנות בין ארה"ב לאיראן וגדלה ההערכה שמצר הורמוז ייפתח מחדש לתנועה סדירה, פרמיית הסיכון ירדה. השוק מתקן את מחיר הנפט כלפי מטה משום שהאיום המיידי על זרימת האספקה קטן.

מצר הורמוז הוא הסיבה המרכזית לרגישות הזאת. דרך המצר עוברת כמות עצומה של נפט וגז טבעי נוזלי מהמפרץ הפרסי לשווקים באסיה, אירופה וארה"ב. סגירה שלו, גם חלקית, מייקרת מיד את האנרגיה דרך כמה ערוצים: חשש למחסור, עלייה בביטוח ימי, הארכת נתיבי שיט, עיכובים באספקה והצטברות כלי שיט שממתינים למעבר. לפי ההערכות בענף הספנות, אלפי כלי שיט שנתקעו באזור יתחילו לעבור בהדרגה, בתיאום עם המדינות הרלוונטיות ועם תעשיית הספנות.

המשמעות הכלכלית רחבה יותר ממחיר חבית הנפט. ירידה במחיר הנפט מפחיתה את החשש מאינפלציה, מסייעת לשווקים הפיננסיים, מקלה על חברות תעופה, תעשייה והובלה, ומורידה חלק מהעלויות שחלחלו בשבועות האחרונים לשרשראות האספקה. אם המחירים יישארו סביב הרמות הנוכחיות, הפד יקבל סביבה מעט נוחה יותר מבחינת אינפלציה, במיוחד אחרי תקופה שבה האנרגיה חזרה להיות גורם מטריד בתחזיות.

אבל ההקלה לצרכן תגיע בקצב אחר. מחיר הדלק בתחנה מגיב בדרך כלל מהר לעלייה במחיר הנפט, והרבה יותר לאט לירידה. הסיבה קשורה למלאים שנרכשו במחיר גבוה, למחירי תזקיקים בבתי הזיקוק, לעלויות הובלה וביטוח, למיסוי מקומי ולתחרות בין תחנות. לכן גם ירידה מהירה במחיר החבית אינה מתורגמת מיד לירידה זהה במחיר הבנזין.

בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ כבר מפעיל מסר תקיף כלפי חברות האנרגיה, בטענה שמחירי הדלק צריכים לרדת מהר יותר. מבחינתו, ירידת הנפט היא גם אירוע פוליטי: אם הצרכנים יראו ירידה בתחנות, הממשל יוכל להציג את סיום המשבר כהקלה ישירה ביוקר המחיה. אם המחיר בתחנה יישאר גבוה, הפער בין השוק הסיטונאי לבין כיס הצרכן יהפוך לזירה חדשה של ביקורת.

השאלה הבאה היא עד כמה פתיחת הורמוז תהיה חלקה. גם כאשר נתיב שיט חוזר לפעולה, ענף האנרגיה זקוק לזמן כדי לחזור לאיזון. מכליות צריכות להסתדר מחדש במסלולים, חברות ביטוח צריכות לתמחר מחדש סיכון, נמלים צריכים לטפל בצבר, וחלק מהלקוחות כבר השתמשו במלאי חירום שיידרש למילוי מחדש. כלומר, הירידה במחיר הנפט משקפת ירידה בסיכון, אך היא עדיין נשענת על הנחה שהמעבר במצר יתחדש בלי תקלות משמעותיות.

לכן המשקיעים יעקבו בימים הקרובים פחות אחרי ההצהרות ויותר אחרי התנועה בפועל: כמה מכליות עוברות, מה קורה לפרמיות הביטוח, האם יש עיכובים בנמלים, והאם מדינות המפרץ חוזרות לשגרת יצוא מלאה. אם הנתונים האלה יאשרו חזרה מסודרת לפעילות, מחיר הנפט עשוי להמשיך להתמתן. אם יתברר שהפתיחה איטית, מסוכנת או מוגבלת, פרמיית הסיכון יכולה לחזור במהירות.

• קרוגמן מזהיר: גם אם המלחמה באיראן תסתיים, ההקלה הכלכלית תגיע באיחור
• אסיה יורדת, הנפט שוב במרכז - והמשקיעים מבינים שהשקט עוד רחוק