ארה"ב נגד סין ואוסטרליה: המאבק על ניסויי התרופות חוזר הביתה
המרוץ לפיתוח תרופות חדשות מתחיל הרבה לפני שהתרופה מגיעה לבית המרקחת. אחד השלבים החשובים ביותר הוא הניסוי הראשון בבני אדם, שבו נבדקים בעיקר הבטיחות של הטיפול, המינון הראשוני והאופן שבו הגוף מגיב אליו. בשנים האחרונות יותר חברות ביוטכנולוגיה ותרופות העבירו את השלב הזה מחוץ לארה״ב, בעיקר לסין ולאוסטרליה, שם הן נהנות לעיתים מתהליכים מהירים יותר, עלויות נמוכות ותשתית מחקרית שמאפשרת להתחיל ניסויים מוקדם יותר.
כעת מנסה הממשל האמריקאי לשנות את המגמה. משרד הבריאות האמריקאי, ה-HHS, השיק תוכנית רחבה בשם Operation TrialBlazer, שבה משתתפים ה-FDA, מכוני הבריאות הלאומיים בארה״ב, ה-NIH, וגופים ממשלתיים נוספים. המטרה היא לקצר את הדרך מרגע זיהוי תרופה פוטנציאלית ועד לניסוי הראשון בבני אדם, להפחית עיכובים מיותרים ולחזק מחדש את מעמדה של ארה״ב כמרכז עולמי לפיתוח תרופות.
לפי ה-FDA, הבהרה מדויקת יותר של הדרישות בשלבים הראשונים עשויה לחסוך לחברות בין שישה ל-12 חודשי פיתוח. מדובר בחיסכון משמעותי במיוחד עבור חברות ביוטק קטנות, שפועלות לעיתים עם מזומן מוגבל ותלויות בהתקדמות מהירה כדי לגייס הון נוסף או לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות תרופות גדולות.
סין ואוסטרליה הפכו למוקד של ניסויים מוקדמים
המעבר של ניסויים מוקדמים מחוץ לארה״ב אינו מקרי. סין השקיעה בשנים האחרונות בתשתיות מחקר, במסלולים רגולטוריים מהירים ובמימון ממשלתי לתעשיית הביוטק. לפי משרד הבריאות האמריקאי, כבר ב-2021 חלקה של סין בניסויי שלב I בעולם עבר את חלקה של ארה״ב, וב-2024 נרשמו בה יותר מ-7,100 ניסויים קליניים - כ-39% מכלל הניסויים שנרשמו בעולם באותה שנה.
גם אוסטרליה הפכה ליעד מבוקש במיוחד עבור ניסויי שלב I. לפי נתוני ה-HHS, מערכת ההודעות לניסויים קליניים במדינה מאפשרת להתחיל הליך בתוך פחות מ-70 יום מהגשת פרוטוקול סופי, כאשר האישור הרגולטורי יכול להינתן בתוך 21 עד 28 ימים. אתרי הניסוי עצמם יכולים להיכנס לפעילות בתוך שישה עד 12 שבועות.
הפער מול ארה״ב אינו נובע רק מזמן הבדיקה של ה-FDA. בארה״ב, בקשה לניסוי תרופה חדשה נכנסת בדרך כלל לתוקף בתוך 30 יום מקבלתה ברשות, אך קודם לכן יש שלבים רבים: הכנת מסמכי ייצור, בדיקות בטיחות, פגישות מקדימות עם ה-FDA, אישורי ועדות אתיקה, חוזים עם בתי חולים ואתרי מחקר וגיוס משתתפים.
לפי מפת הדרכים של ה-HHS, עיכובים שנובעים מאישורי ועדות אתיקה וממשא ומתן על חוזים יכולים להוסיף עד 13 חודשים לפני שהמטופל הראשון בכלל מגויס לניסוי. הנתונים משקפים שינוי רחב יותר בשוק הביוטק. מחקר של אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, שצוטט בדיווח של רויטרס, מצא כי חלקה של ארה"ב בתוכניות פיתוח תרופות מוקדמות ירד לכ-37% ב-2024, לעומת 48% ב-2015. במקביל, חלקה של סין עלה ביותר מפי ארבעה - מכ-8% ליותר מ-32%.
מסלול מדורג במקום המתנה להגשה מלאה
בלב המהלך החדש של ה-FDA עומדת הצעה לתוכנית ניסיונית בשם Expedited IND. המונח IND מתייחס לבקשה שמגישה חברה כדי לקבל אישור להתחיל ניסוי קליני בתרופה חדשה. כיום, חברות רבות ממתינות עד שכל החומר מוכן, ואז מגישות תיק מלא לרשות. במסלול החדש המוצע, חברות יוכלו לעבוד עם מוסדות מחקר מוסמכים, מרכזים רפואיים אקדמיים וחברות מחקר קליני כבר בשלב הכנת הבקשה. ה-FDA בוחן אפשרות לקבל חלקים מהבקשה באופן מדורג, עוד לפני ההגשה הרשמית המלאה. כך אפשר יהיה לבדוק מוקדם יותר נתונים על בטיחות, ייצור, איכות החומר הפעיל ותכנון הניסוי, ולתקן בעיות לפני שהן הופכות לעיכוב רשמי.
יצוין כי מדובר בשלב זה בהצעה לתוכנית ניסיונית, וה-FDA מבקש מהציבור ומהתעשייה להעביר הערות לפני הפעלתה. הרשות תישאר הגוף שמקבל את ההחלטה הסופית אם לאפשר את תחילת הניסוי, אך היא מקווה שהעבודה המדורגת תקטין את מספר המקרים שבהם נדרשת עצירה או השלמה של הבקשה לאחר ההגשה. ה-FDA גם עדכן את ההנחיות הנוגעות למידע על ייצור, כימיה ובקרת איכות - תחום המכונה CMC. ברשות אומרים כי חלק מהחברות מגישות בשלב מוקדם מידע רב יותר מהנדרש, מתוך חשש שלא יעמדו בדרישות.
- ה-FDA שינה כיוון - ומניית יוניקיור מזנקת ביותר מ-70%
- מקרי סרטן הפילו את אביווקס ב-32% למרות יעילות גבוהה
ההבהרה החדשה נועדה להגדיר איזה מידע נדרש באמת עבור ניסוי ראשון בבני אדם, ואיזה מידע אפשר להשלים בהמשך הפיתוח. במקביל, הוקם מרכז מענה ייעודי לשאלות הנוגעות לניסויי שלב I. המרכז אמור לספק תשובות מהירות לשאלות על פרוטוקול הניסוי, דרישות רגולטוריות ומסמכים נדרשים - צעד שעשוי להיות חשוב במיוחד לחברות קטנות, שאין להן מחלקות רגולציה גדולות.
ה-FDA פרסם גם טיוטת הנחיה חדשה לבחירת מינון התחלתי בניסויים ראשונים בבני אדם. ההנחיה מעודדת שימוש במודלים כמותיים מתקדמים, במקום הסתמכות רחבה בלבד על ניסויי רעילות בבעלי חיים, בעיקר בתרופות חדשות עם מנגנוני פעולה מורכבים.
פחות כפילויות בניסויים, בלי לוותר על פיקוח בטיחותי
חלק נוסף במהלכים נוגע לשלבים המאוחרים יותר של פיתוח תרופות. ה-FDA עדכן טיוטת הנחיה שלפיה במקרים מסוימים אפשר יהיה להסתמך על ניסוי מרכזי אחד, איכותי ומבוקר היטב, יחד עם ראיות מאששות נוספות, במקום לדרוש שני ניסויים גדולים ונפרדים כפי שהיה מקובל במקרים רבים בעבר. אין מדובר בוויתור על הצורך להוכיח יעילות ובטיחות. הרשות מדגישה כי מדובר במקרים שבהם הניסוי המרכזי חזק מבחינת התכנון, איכות הנתונים והתוצאות, ויש לצדו מידע נוסף שתומך במסקנות.
מדובר עדיין בטיוטת הנחיה ולא בכלל מחייב שנכנס לתוקף. גם ועדות האתיקה נמצאות במוקד. בארה״ב, כל ניסוי קליני צריך לעבור בדיקה של ועדת אתיקה מוסדית, שמטרתה להגן על המשתתפים. הבעיה נוצרת בעיקר בניסויים רב־מרכזיים, שבהם לעיתים כל בית חולים בוחן בנפרד את אותו פרוטוקול, אף שמדובר באותו ניסוי בדיוק.
ה-FDA בוחן שינוי שיחייב במקרים מסוימים שימוש בוועדת אתיקה אחת לכל הניסוי הרב־מרכזי. המטרה אינה להפחית את ההגנה על המשתתפים, אלא לצמצם כפילויות, למנוע לוחות זמנים לא אחידים בין בתי חולים ולהאיץ את פתיחת האתרים. ה־NIH כבר מקדם שימוש בפלטפורמת SMART IRB, שנועדה לאפשר הליך אתי מתואם יותר בין מוסדות מחקר שונים. במקביל, ה-NIH מתכנן להרחיב שימוש בנתונים מהעולם האמיתי, כגון מידע מתיקים רפואיים ממוחשבים ונתוני תביעות ביטוח, כדי לשפר את תכנון הניסויים, לזהות משתתפים מתאימים ולהפוך את המחקר ליעיל יותר.
- בנק אוף אמריקה צופה שלוש העלאות ריבית בארה"ב ב-2026
- גטי אימג'ס מזנקת ב-90%: ההסכם עם OpenAI משנה את סיפור ה-AI של החברה
התוכנית כוללת גם ניסויים מבוזרים או היברידיים, שבהם חלק מהמעקב מתבצע מרחוק או במסגרת טיפול רפואי רגיל בקהילה, לצד שימוש בכלי בינה מלאכותית, ניטור מרחוק ורפואה מקוונת. צעדים אלה מצטרפים לתוכנית נפרדת שה־FDA החל לקדם באפריל, לבחינת העברת נתוני ניסוי לרשות בזמן אמת. בשני ניסויי היתכנות שכבר יצאו לדרך, של אסטרהזניקה ואמג׳ן, נבחנת אפשרות להעביר לרשות אותות בטיחות ונתונים קליניים במהלך הניסוי עצמו, במקום להמתין חודשים או שנים עד להגשת הדוחות המלאים.
החיסכון לחברות אינו מבטיח תרופות זולות יותר
קיצור של חצי שנה או שנה בשלבים המוקדמים עשוי להיות משמעותי מאוד עבור חברות ביוטק. כל חודש של עיכוב כרוך בהוצאות על מחקר, צוותים, ייצור, מעבדות, יועצים רגולטוריים ואתרי ניסוי. לחברה קטנה, עיכוב כזה עלול להביא לצורך בגיוס הון נוסף בתנאים פחות טובים או לדחיית הסכם עם שותף אסטרטגי. עם זאת, אין ודאות שקיצור הליכים רגולטוריים יוביל ישירות להוזלה במחירי התרופות לציבור.
מחיר תרופה מושפע גם מעלויות ייצור, היקף השוק, זכויות פטנט, החזרי ביטוח, תחרות מול תרופות אחרות והחלטות מסחריות של החברות. ההשפעה הישירה יותר עשויה להיות בהפחתת הסיכון הכספי של חברות וביכולת שלהן להביא מועמדים חדשים לתרופות לשלב הקליני מהר יותר.
הצלחת המהלך תיבחן לא רק במספר ההנחיות שיפורסמו, אלא בשאלה אם חברות אכן יחליטו להשאיר את המחקרים המוקדמים בארה״ב. ארה״ב עדיין מובילה בגיוס הון, ביכולת מסחור ובהיקף שוק התרופות, אך סין מצמצמת את הפער בתחום הפיתוח הקליני.
