חופש העיתונות גבר: לא יימסר מידע על הקשר בין בהרב-מיארה לעיתונאי

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, דחה עתירה שביקשה לחשוף את הקשרים בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבין העיתונאי אביעד גליקמן. דראל קובע, כי החיסיון העיתונאי גובר במקרה זה על חופש המידע.

ביהמ"ש העליון: החיסיון העיתונאי יחול גם על חומרי גלם שנוצרו ביחסי אמון מיוחדים

הפורום המשפטי למען ישראל ביקש לקבל מידע על כל הפגישות, השיחות ויצירות הקשר בין בהרב-מיארה לבין גליקמן, הכתב המשפטי של חדשות 13, בשנים 2025-2023. זאת, לאחר שבהרב-מיארה התערבה בחקירת התלונה לפיה גליקמן תקף את גל דבוש, עוזרת לשעבר של שרה נתניהו, וזימנה דיון בנושא. התיק נסגר בהמשך מחוסר ראיות (גליקמן מערער ומבקש סגירה בהעדר אשמה). הפורום - המזוהה עם הימין - טען שמדובר בהתערבות חריגה, ולכן יש לבחון את טיב הקשרים בין השניים, ועתר לבית המשפט לאחר שמשרד המשפטים דחה את בקשתו.

חשיפת כשלים בהתנהלות הרשות

דראל עומד בהרחבה על חשיבותו הרבה של חופש העיתונות ומזכיר את חסיון המקורות (שאינו מוחלט) שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון. דראל מוסיף: "במערכת היחסים שבין הרשות הציבורית לעיתונות, מתקיימים שני ערוצים מקבילים למסירת מידע. הערוץ הפורמאלי, המנוהל על ידי דובר הרשות, מופקד על הצגת עמדתה הרשמית והאחידה של הרשות ועל קידום הקו ההסברתי לציבור. ערוץ זה חיוני לקבלת מידע מוסדר וגלוי, הכפוף לצרכי ההסברה של הרשות ולעקרונות המדיניות של הדרג המינהלי.

"לצד ערוץ זה, מתקיים ערוץ תדרוך בלתי פורמאלי, שבו עובדי ציבור מעבירים מידע לעיתונאים מחוץ לצינורות הרשמיים ומבלי לעבור את מסנני הדרג הממונה עליהם, תוך הסתמכות על החיסיון העיתונאי. אמצעי זה ננקט פעמים רבות במקרים בהם עובדי ציבור מעוניינים להעביר  מסרים בעלי חשיבות ציבורית מבלי לחשוש שזהותם תיחשף, בין היתר, כאשר הם מזהים כשלים או התנהלות בלתי תקינה. פרקטיקה זו, הנשענת במישרין על עקרונות החיסיון העיתונאי, מאפשרת לממש את תכליתה של העיתונות החופשית בפיקוח ובקרה על התנהלות הרשות, וחשיפת הכשלים בעבודתה".

דראל מקבל את עמדת משרד המשפטים, לפיה "פרסום המידע המבוקש עלול לפגוע ביחסי האמון בין עיתונאי לעובד ציבור, ולהרתיע עובדי ציבור מלמסור מידע מחשש שתיחשף זהותם, מקובלים עלי. אף שיש ממש בטענת העותרת, כי המידע המבוקש אינו נהנה מחיסיון עיתונאי ישיר, הואיל והחיסיון חל על מידע הנמצא אצל העיתונאי ולא על מידע הנמצא אצל הרשות אין בכך כדי לשלול את התוצאה הברורה העשויה לנבוע מחשיפת מוסר המידע, הפגיעה בעקרונות היסוד עליהם מושתת החיסיון העיתונאי, אשר מטרתם לאפשר הפעלת ביקורת אפקטיבית על רשויות השלטון באמצעות הזרמת מידע מעובדי ציבור לעיתונות ולתקשורת על כשלים במקום עבודתם ברשות הציבורית, וזאת בלא חשש שתיחשף זהותם.

"חשיפה ממוקדת ומדויקת של דפוסי הקשר בין גורם ממשלתי בכיר לעיתונאי ספציפי עלולה לעודד בקשות נוספות לגילוי מידע דומה, וליצור לאורך זמן 'אפקט מצנן' על עובדי הציבור ממסירת מידע חיוני. צמצום השימוש בפרקטיקה זו, המגלמת אינטרס ציבורי חיוני בהבאת מידע מהותי ובלתי אמצעי לציבור, יגביל את יכולתו של הציבור לפקח באופן יעיל על פעולות השלטון, ובכך תיפגע, במובן הרחב יכולת התפקוד התקין של הרשות הציבורית".

פרקטיקה רוחבית ונפוצה

עוד אומר דראל, כי בניגוד לטענת הפורום - "מדובר בפרקטיקה רוחבית ונפוצה בשירות הציבורי כולו, שאינה מוגבלת למשיב או ליועצת המשפטית לממשלה, וכי החשש העיקרי אינו נובע ממספר העיתונאים בתחום המשפט שירצו להמשיך לעבוד עם המשיב, כפי שטען, אלא מהרתעתם של עובדי הציבור בכל משרדי הממשלה ורשויות הציבור, ממסירת מידע חיוני  ומהותי לעיתונאים ולאנשי תקשורת.

"נוכח היותה של פרקטיקה זו נפוצה וחשיבותה ליכולת להעביר מסרים חיוניים וביקורתיים לצורך פיקוח ובקרה על השלטון, הגעתי למסקנה כי קיים חשש קרוב לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות. מקובלת עלי עמדת המשיב, כי חשיפת מקורות המידע לעיתונאים ולאנשי תקשורת וביטול האנונימיות שלהם בעת מסירת מידע עיתונאי, תגדע כמעט לחלוטין את השימוש בכלי חברתי זה, שחשיבותו, כפי שפורט לעיל, היא קריטית לקיומו של משטר דמוקרטי אפקטיבי".

• מה BBB רוצה להסתיר? הרשת ביקשה וקיבלה איסור פרסום על נתוניה
• בית המשפט העליון מרחיב את ההגנה על העיתונות החופשית

עוד אומר דראל, כי הפורום לא הניח בסיס עובדתי לטענה בדבר התערבות פסולה של בהרב-מיארה בעניינו של גליקמן. מכך נובעת המסקנה, כי "למרות האינטרס שבגילוי המידע במטרה לפקח על הנעשה ברשות הציבורית, לא ניתן על בסיס חשש לא מבוסס זה, לאפשר פגיעה בעניינם המקצועי של עיתונאים רבים, ובפרט, שפגיעה בעניינם תוביל לפגיעה באינטרס הדומה לאינטרס שבגילוי המידע, שעניינו הבאת מידע לציבור לצורך פיקוח על תקינות השלטון". את הפורום ייצג עו"ד יורם אייל, ואת משרד המשפטים - עו"ד אחוה ברמן.