לשכת עורכי הדין לבג"ץ: לבטל את הגבלת השכר בייצוג נכי צה"ל ופעולות איבה

לשכת עורכי הדין מבקשת מבג"ץ לבטל את החוק המגביל את שכר הטרחה שרשאים עורכי הדין לגבות על ייצוג נכי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה בהליכים לקבלת פיצויים. הלשכה גם מבקשת להוציא צו ביניים שיקפיא את החוק עד להכרעה בעתירה, בנימוק שחבריה כבר נדרשים להחזיר כספים שגבו לפני קבלת החוק ויש למנוע גל של תביעות נגדם.

על פי החוק, אותו יזם משרד המשפטים, ההגבלה חלה על ייצוג בפני קצין תגמולים, הביטוח הלאומי, ועדה רפואית ורשות מאשרת; ייצוג בבקשה לקבלת תגמול חודשי שאינו עיקרי; ייצוג בפני ועדת חריגים; וייצוג בהליכי ערעור. החוק קובע תשלומים מירביים של כמה אלפי שקלים על פתיחת תיק; שכר טרחה של עוד אלפי שקלים לפי אחוזי הנכות שייקבעו; תוספת בגין מורכבות מיוחדת; אלפי שקלים בודדים על ייצוג בפני ועדה רפואית; וכך הלאה.

הלשכה טוענת, כי החוק פוגע בצורה בלתי מידתית בחופש העיסוק של עורכי הדין, וכי הוא מעביר לידי שר המשפטים את הסמכות לקבוע את מהות הגבלת שכר הטרחה - מה שאמור להיעשות בחקיקה ראשית. עוד יוצאת הלשכה נגד החובה להחזיר שכר טרחה שנגבה מכוח הסכמי שכר טרחה שנכרתו לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. עוד היא טוענת לפגמים קשים בהליך החקיקה, בדמות הימנעות מלשקול את הסוגיות שהעלתה בדיונים בוועדת העבודה והרווחה.

ללא תשתית מספקת

לדברי הלשכה, היא הפנתה את תשומת הלב לכך שהליכי השיקום מורכבים, ממושכים ומצריכים התמחות מיוחדת, וכי הנפגעים חייבים להצטייד בעורכי דין פרטיים. היא הצביעה על ביקורת ציבורית נרחבת על פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון, ועל הליקויים שלדבריה מגבירים את הצורך בליווי של עורכי דין. הגבלת שכר הטרחה עלולה להוביל לצמצום מספר עורכי הדין שיעסקו בנושא ולהותיר את הנפגעים בלא ייצוג, הזהירה.

על תזכיר החוק טענה הלשכה, כי הוא אינו נשען על תשתית עובדתית וכלכלית מספקת, ולא הוכח שקיימת תופעה רחבה של גביית שכר טרחה מופרז. לדעתה, אין מקום להגבלה כלשהי כאשר נפגעי צה"ל והטרור נאלצים להיאבק מול המדינה, המצוידת בליווי משפטי רחב היקף. היא גם יצאה נגד חוות דעתו של רו"ח רחמים מלול, עליה בין היתר התבסס התזכיר, ולפיו השכר הראוי הוא 480 שקל לשעה.

עוד יוצאת הלשכה נגד "הפגיעה הקשה הגלומה בחוק לשירות המיטבי הניתן על ידי עורכי הדין לנכים ולנפגעי פעולות איבה, לאור האופן בו הוא מגביל את שכרם של עורכי הדין, אשר יוביל בהכרח לעזיבתם של אנשי המקצוע המיומנים והבכירים ביותר את התחום, ובכך יוביל להשגת התכלית ההפוכה מזו המיוחלת". 

הרטרואקטיביות של החוק "פוגעת בעקרונות יסוד חוקתיים של השיטה המשפטית, ובראשם עקרון הצדק, ההגינות, שלטון החוק, הוודאות המשפטית, ההסתמכות של עורכי הדין ועקרונות דיני החוזים. חקיקה זו פוגעת ביכולתו של הפרט לכלכל ולתכנן את צעדיו ולהסתמך על הדין הקיים, לא כל שכן במקרה שלפנינו, כאשר עסקינן בהכנסות אשר כבר דווחו לרשויות המס, שולמו בגינם מס הכנסה ומע"מ והכל כאשר משרדי עורכי הדין הסתמכו על הכנסות אלו וכלכלו את המשך צעדיהם בהתאם, לרבות בכל הנוגע להוצאות שהוצאו על בסיס הכנסות צפויות אלו". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר.