ועדת הכלכלה אישרה: תקינה אמריקאית תפתח מסלול ייבוא חדש לישראל
התיקון לחוק התקנים, שנועד לאפשר ייבוא מוצרים שיוצרו בארה"ב לפי האסדרה הפדרלית האמריקאית, אושר לקריאה שנייה ושלישית. שר הכלכלה ברקת מעריך כי המהלך עשוי להוסיף ייבוא בהיקף של 200–300 מיליון דולר מארה"ב. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף חצי שנה לאחר פרסום החוק
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק התקנים שנועד לאפשר מסלול ייבוא נוסף לישראל על בסיס התקינה הפדרלית בארה"ב. המהלך, שמקודם תחת הכותרת "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל", הוא המשך לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מטרתו היא לאפשר יבוא של מוצרים שיוצרו בארה"ב ועומדים בדרישות האסדרה האמריקאית, גם אם אינם עומדים במסלול התקינה הישראלי הקיים או במסלול האירופי שאומץ בשנים האחרונות.
במשרד הכלכלה ובוועדת הכלכלה מקווים שהרחבת האפשרויות ליבואנים תסייע להגדיל את התחרות בשוק המקומי, להכניס מותגים ומוצרים נוספים לישראל ולצמצם חלק מחסמי הייבוא. עם זאת, השפעת המהלך על המחירים בפועל תהיה תלויה גם בנכונות יבואנים לעשות שימוש במסלול החדש, בעלויות ההובלה, בשערי המטבע ובמידת התחרות בענפים השונים.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, אמר בסיום הדיון: "עשינו יחד עבודה טובה והבאנו תיקון משמעותי. אני מקווה שהוא יצליח מבחינת הורדת יוקר המחייה והמחירים, אבל עד שלא עושים לא יודעים".
ברקת: "האמריקאים מייחסים לכך חשיבות אדירה"
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, אמר כי אימוץ התקינה האמריקאית הוא צעד נוסף במדיניות שנועדה להרחיב את התחרות במשק ולהקל על יבואנים. לדבריו, פתיחת מסלול נוסף תאפשר ליותר מוצרים להגיע לישראל ותגדיל את מספר הגורמים שיכולים לפעול בשוק. ברקת העריך בדיון קודם של הוועדה כי המהלך עשוי להביא לייבוא נוסף מארה"ב בהיקף של 200–300 מיליון דולר.
לדבריו, מעבר להשפעה האפשרית על השוק המקומי, לרפורמה יש גם משמעות ביחסים הכלכליים בין ישראל לארצות הברית. "יש לחוק הזה חשיבות גדולה מאוד לישראל וליחסים עם ארצות הברית", אמר ברקת בדיון. "יש לזה חשיבות אדירה לאמריקאים, עד כדי שהם אמרו לי בצורה ברורה שלא יתקדמו איתנו בדברים אחרים עד שלא נסיים את הנושא הזה".
השר קרא להשלים את החקיקה במהירות, גם אם חלק מההסדרים ידרשו התאמות בהמשך. לדבריו, הרחבת מסלולי התקינה היא דרך להגדיל את אפשרויות הבחירה של היבואנים ושל הצרכנים.
צעצועים, עגלות, חומרי ניקוי ומושבי בטיחות
המסלול החדש צפוי לחול על מגוון מוצרי צריכה, ובהם מוצרי ילדים ותינוקות כמו צעצועים, עריסות, עגלות, מיטות ולולים; חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לציבור; קסדות לרוכבי אופניים; סירי לחץ; אופניים; מזרנים; מציתים; וכן התקני ריסון לרכב, לרבות מושבי בטיחות. החוק קובע כי במקרים הרלוונטיים ניתן יהיה לייבא מוצרים שיוצרו בארה"ב לפי דרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית, במקום לדרוש עמידה בתקן הישראלי הרשמי. עם זאת, לא מדובר בפטור מלא מכל דרישה ישראלית. מוצרי חשמל, למשל, יידרשו להמשיך ולעמוד בדרישות חוק החשמל בישראל ולהתאים לרשת החשמל המקומית.
מוצרים יידרשו לעמוד גם בדרישות סימון ישראליות, ובמקרים מסוימים יחולו עליהם תנאים נוספים הקשורים לבריאות הציבור, איכות הסביבה ובטיחות המשתמשים. המסלול לא יחול על מזון, כלי רכב מנועיים או ציוד כיבוי אש. בנוסף, היבואנים יחויבו לעקוב אחר הודעות ריקול בארה"ב ולדווח לממונה על התקינה בישראל על כל חשש בטיחותי הנוגע למוצרים שיובאו במסלול החדש.
כדי לסייע ליבואנים ולציבור להבין את הדרישות, משרד הכלכלה אמור לפרסם באתרו תרגום לעברית של התקנים וההוראות האמריקאיות הרלוונטיות, לצד הנוסח המקורי באנגלית.
- ביטן מציע פשרה לרשויות התחבורה המטרופוליניות: ראש הרשות הארצית יוביל את גוש דן לשנה וחצי בלבד
- לראשונה מקצוע ייעוץ למשכנתאות יוסדר בחקיקה
חריגים לבטיחות ולתעשיות הביטחוניות
התיקון כולל מנגנון חריגים שיאפשר שלא להחיל את המסלול האמריקאי במקרים שבהם עולה חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה. משרד ממשלתי יוכל לפנות לוועדת חריגים ולבקש להחריג מוצר או קבוצת מוצרים מהמסלול המקוצר. הוועדה אישרה גם תיקון הנוגע למוצרים ולציוד המיועדים לפעילות ביטחונית.
לפי ההסדר, רכיבים למערכות הגנה, ייצור צבאי או שימוש ביטחוני לא יחויבו לעמוד בתקנים אזרחיים רגילים, כל עוד אינם מיועדים לשיווק לציבור. המטרה היא למנוע עיכובים בירוקרטיים בפרויקטים ביטחוניים ובאספקת ציוד רגיש, במיוחד בתקופות חירום. בנוסף, אושר סעיף הנוגע לענף הגז הטבעי. שר הכלכלה יוכל לתת פטור מדרישות תקינה לציוד המיועד לייצור, להפקה או לתחזוקה של מתקני גז טבעי ואסדות, בהסכמת שר האנרגיה ולאחר אישור הממונה על הנפט.
הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסום החוק ברשומות. עם זאת, שר הכלכלה יוכל לבקש, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את כניסתה לתוקף בתקופות נוספות של עד שנה במצטבר, אם יתברר שההיערכות ליישום עדיין לא הושלמה. במשרד הכלכלה ציינו כי ייתכן שתידרש תוספת זמן כדי לעגן חלק מההסדרים גם במסגרת הסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית, בין היתר כדי לצמצם חשיפה משפטית אפשרית הנוגעת להתחייבויות בין-לאומיות.
