פריצת דרך משפטית: העליון האמריקאי מאפשר לאקסון מובייל לתבוע פיצויים מקובה על רכוש שהוחרם

בית המשפט העליון של ארצות הברית פרסם ביום שלישי פסיקה תקדימית המקלה על חברות אמריקאיות לדרוש פיצויים מממשלת קובה בגין רכוש שהוחרם לפני עשרות שנים על ידי ממשלתו של המנהיג לשעבר פידל קסטרו. הפסיקה ניתנה לטובת חברת האנרגיה הענקית אקסון מובייל (ExxonMobil) בתביעתה נגד החברה הממשלתית הקובנית Corporación CIMEX. בהחלטה שהתקבלה ברוב של שישה שופטים שמרנים מול שלושה שופטים ליברלים שהתנגדו (החלוקה הכמעט רגילה לאחרונה בפסיקות של בית המשפט העליון בארצות הברית), קבע בית המשפט כי הגנה משפטית המכונה "חסינות ריבונית זרה", אשר בדרך כלל אוסרת על תביעות משפטיות בארה"ב נגד ממשלות זרות וסוכניהן, אינה זמינה במקרים כמו זה שהגישה אקסון. זאת, בהתבסס על חוק אמריקאי משנת 1996 המכונה "חוק הלמס-ברטון". 

כדי להבין את המשמעות ההיסטורית של הפסיקה, יש לחזור אחורה אל שנות ה-60 המוקדמות. לאחר המהפכה הקובנית ועלייתו של פידל קסטרו לשלטון ב-1959, החלה ממשלת קובה במהלך אגרסיבי של הלאמת רכוש פרטי וזר. בשנת 1960, החרימה הממשלה הקובנית בתי זיקוק ונכסים תעשייתיים בשווי של מיליוני דולרים שהיו בבעלות חברת "סטנדרד אויל", תאגיד הענק שהפך לימים לאקסון מובייל. ההלאמה בוצעה ללא כל מתן פיצוי כספי לחברה האמריקאית, אירוע שהיה אחד הזרזים המרכזיים לניתוק היחסים הכלכליים בין ארה"ב לקובה ולהטלת האמברגו המפורסם. במשך עשרות שנים, חברות אמריקאיות שניסו לתבוע את קובה נתקלו בחומה בצורה של חסינות ריבונית. אולם, "חוק הלמס-ברטון" שחוקק ב-1996 נועד לאפשר לתאגידים אמריקאיים לתבוע חברות זרות שמרוויחות מ"רכוש מוחרם" בקובה. 

בפועל, נשיאי ארה"ב (החל מקלינטון ועד אובמה) נהגו להשעות את סעיף התביעות שבחוק מדי חצי שנה, כדי להימנע מחיכוך דיפלומטי עם בעלות ברית שחברותיהן עשו עסקים בקובה. המפנה הגיע רק בשנת 2019, כאשר ממשל טראמפ החליט לראשונה להסיר את ההשעיה ולאפשר בפועל הגשת תביעות. הפסיקה הנוכחית של בית המשפט העליון דוחה סופית את טענת החברה הקובנית CIMEX, לפיה היא זכאית לחסינות משום שהחוק המאפשר את התביעה לא היה קיים בזמן ההחרמה עצמה (בשנת 1960). השופט ברט קבאנו שכתב את דעת הרוב, הבהיר כי הקונגרס התכוון במפורש להחיל את החוק רטרואקטיבית על החרמות שבוצעו בעבר. לפסיקה זו השלכות דרמטיות לא רק עבור אקסון מובייל, שדורשת כעת פיצויים בסך של כ-71 מיליון דולר (סכום שתפח משמעותית עם השנים עקב הריבית המצטברת), אלא גם עבור עשרות תאגידים אמריקאיים אחרים המחזיקים בתביעות היסטוריות דומות נגד ממשלת קובה וחברות מסחריות הפועלות באי. הסרת מחסום החסינות פותחת כעת את הדלת לגל של תביעות פיצויים שעלול להכביד עוד יותר על הכלכלה הקובנית, ולהוות תמרור אזהרה לחברות רב-לאומיות המקיימות קשרי מסחר עם קובה.

במבט לעתיד, ייתכן שהפסיקה תפתח דרך למחוקקים ולחברות האמריקאיות לפעול באופן דומה מול וונצואלה, שאף היא החרימה לא מעט נכסים אמריקאים בשנות שלטונו של צ'אבס.