
קרב הירושה של ריי-באן: עסקת 10 מיליארד אירו מטלטלת את צמרת הפיננסים באיטליה
לאונרדו מריה דל וקיו מבקש לרכוש את חלקם של שני אחיו בחברת ההחזקות דלפין ולהגדיל את חלקו ל-37.5%. המהלך תלוי במימון ענק שטרם הושלם, ומעמיד במרכז את השליטה באסילורלוקסוטיקה
סכסוך הירושה במשפחת דל וקיו, אחת המשפחות החזקות באיטליה, הופך בימים האחרונים לעימות פומבי. לאונרדו מריה דל וקיו, בנו של מייסד לוקסוטיקה המנוח לאונרדו דל וקיו, פנה במכתב פתוח לדירקטוריון חברת ההחזקות המשפחתית דלפין וקרא לו לתמוך במהלך שיאפשר לו לרכוש את חלקם של שני אחיו, לוקה ופאולה. המהלך אמור להגדיל את חלקו בדלפין מ-12.5% ל-37.5%, ולהפוך אותו לבעל המניות הגדול ביותר בחברה המחזיקה באחד מנכסי הצריכה והפיננסים החשובים באירופה.
דלפין היא בעלת המניות הגדולה באסילורלוקסוטיקה, קבוצת האופטיקה שמאחורי מותגים כמו ריי־באן, אוקלי, פרסול וסופרים, אך היא גם שחקן משמעותי במערכת הפיננסית האיטלקית דרך החזקות בבנק מונטה דיי פסקי די סיינה, בחברת הביטוח ג'נרלי וביוניקרדיט. מדובר בעסקה משפחתית לכאורה, אך ההשלכות שלה רחבות בהרבה. מי שישלוט בדלפין ישפיע על מדיניות הדיבידנדים, על החזקות בבנקים ובחברות ביטוח, על השקעות עתידיות ועל כיוון ההתפתחות של אימפריה ששווייה נאמד בעשרות מיליארדי אירו.
לקריאה נוספת: מותו של מייסד מנגו מטלטל אימפריה של מיליארדים: החקירה נגד הבן מציבה סימני שאלה סביב הירושה
10 מיליארד אירו, שלושה בנקים - וסימני שאלה על המימון
ליבת המהלך היא עסקה בהיקף של כ-10 מיליארד אירו. דל וקיו מבקש לרכוש את 25% שמחזיקים יחד לוקה ופאולה בדלפין. כל אחד משמונת היורשים קיבל לאחר מות האב ב-2022 נתח של 12.5% בחברה, כך שרכישת המניות של שני האחים אמורה להקנות לו 37.5% מהון החברה. לפי רויטרס, מתווה המימון הראשוני נבנה מול יוניקרדיט, BNP פאריבה וקרדיט אגריקול. אלא שבשבועות האחרונים העסקה הסתבכה: BNP פאריבה התרחקה מהמהלך, לאחר שהבנקים ביקשו ערבויות נוספות, ודאות גבוהה יותר לגבי תשלומי דיבידנד והתחייבות ברורה יותר מצד דלפין למדיניותה הפיננסית בשנים הבאות.
דל וקיו עצמו טען במכתב הפתוח כי הדירקטוריון לא הסביר מדוע שינה את עמדתו או מדוע החל להסתייג מהעסקה לאחר שבשלבים מוקדמים יותר הובעו כלפיה עמדות חיוביות יותר. הוא טען כי המלווים ביקשו התחייבויות נוספות מצד דלפין, בעוד הדירקטוריון נותר חלוק בשאלת התמיכה במהלך. עוד דווח ברויטרס, כי דל וקיו בוחן גם אפשרות למימון פרטי, בין היתר דרך גופים המתמחים באשראי פרטי. מהלך כזה יכול לקדם את העסקה אם הבנקים המסורתיים ימשיכו להסס, אך הוא עשוי גם לייקר את המימון ולהגדיל את הלחץ על תזרימי המזומנים של דלפין בשנים הבאות.
מייסד לוקסוטיקה המנוח לאונרדו דל וקיו (צילום: ויקיפדיה)
דלפין היא לא רק ריי-באן: ההחזקות שמעצבות את הכלכלה האיטלקית
הסכסוך על דלפין אינו מאבק על חברת מותגי אופנה בלבד. דלפין מחזיקה בכ-32.4% מאסילורלוקסוטיקה, קבוצת האופטיקה שמאחורי ריי-באן ואוקלי. לפי רויטרס, חברת ההחזקות מחזיקה גם בנתחים משמעותיים בג'נרלי, במונטה דיי פסקי די סיינה וביוניקרדיט - ולכן כל שינוי במבנה הבעלות בה עשוי להשפיע על מוקדי כוח מרכזיים בפיננסים האיטלקיים. לכן, כל שינוי במבנה הבעלות אינו רק עניין משפחתי.
דלפין מעורבת בשנים האחרונות בדיונים מרכזיים על עתיד הבנקאות באיטליה, על עסקאות מיזוג בענף הפיננסי ועל מבנה הבעלות בג'נרלי ובמונטה דיי פסקי. גם החלטות לכאורה טכניות, כמו מכירת החזקה, שינוי מדיניות דיבידנדים או תמיכה במהלך מיזוג, עשויות להשפיע על שוק ההון האיטלקי.
בעלי המניות בדלפין אישרו באפריל מדיניות של חלוקת 80% מרווחי החברה כדיבידנדים בשנים 2025–2027. הנתון הזה מסביר מדוע שאלת הדיבידנדים הפכה למוקד המחלוקת: הם אינם רק מקור הכנסה ליורשים, אלא גם הבסיס שעליו אמור להיבנות החזר החוב של דל וקיו.
- מלוני שוברת את הברית עם טראמפ: העימות שהפך למשבר פוליטי באיטליה
- בורסת מילאנו שברה שיא של 26 שנה - הדלק: שבבים ונפט
בעל המניות הגדול ביותר - אבל לא בעל שליטה מוחלטת
גם אם העסקה תושלם, דל וקיו לא יקבל שליטה מלאה בדלפין. הוא אמנם יהפוך לבעל המניות הגדול ביותר עם 37.5%, אך יידרש להמשיך ולבנות הסכמות עם יורשים נוספים בהחלטות מהותיות.
אספת בעלי המניות באפריל כבר נתנה תמיכה ברוב קולות לעסקה שבמסגרתה ירכוש דל וקיו את מניות לוקה ופאולה. עם זאת, נטען בסכונות רויטרס, לא היה ברור אם האישור הזה מספיק לצורך השלמת המהלך, בין היתר בשל מעורבות המלווים ותנאי המימון.
במקביל, עלתה אפשרות חלופית. לפי דיווח בעיתונות האיטלקית, יו"ר דלפין פרנצ'סקו מילרי שוקל מתווה שבו דלפין עצמה תרכוש את מניותיהם של לוקה ופאולה באותו שווי, ולאחר מכן תחלק את המניות בין ששת היורשים הנותרים.
אספת בעלי המניות הקרובה צפויה להיות מבחן לא רק לעסקה, אלא גם למבנה העתידי של דלפין. אם דל וקיו ישיג מימון ויקבל תמיכה ברורה, הוא עשוי להפוך בתוך זמן קצר לבעל המניות הדומיננטי בקבוצה ולהתחיל לעצב מחדש את מדיניות ההשקעות והדיבידנדים שלה. אם המימון ייכשל, או אם הדירקטוריון ובעלי המניות יבחרו במתווה חלופי, המאבק עשוי להימשך עם מבנה בעלות מפוצל, לחץ מצד יורשים לקבל דיבידנדים ומחלוקות על הדרך שבה דלפין צריכה לנהוג בהחזקותיה בבנקים, בביטוח ובאסילורלוקסוטיקה.