כמה שוות התעשייה האווירית ורפאל? ההנפקה של KNDS נותנת רמז

גל ההנפקות הביטחוניות מגיע גם לאירופה וגם לישראל. ביבשת, KNDS, יצרנית טנקי לאופרד, תותחי קיסר, כלים משוריינים ותחמושת, מתקדמת להנפקה לפי שווי מוערך של 15-18 מיליארד אירו - KNDS בדרך להנפקה לפי שווי של עד 18 מיליארד אירו. בישראל, שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות הגדולות - התעשייה האווירית ורפאל - נמצאות גם הן על המסלול לבורסה.

המספרים של KNDS מאפשרים לבצע הערכת שווי ראשונית לחברות הישראליות. זה רחוק מחישוב מדויק, אבל נותן מסגרת. KNDS סיימה את 2025 עם הכנסות של 4.4 מיליארד אירו, צבר הזמנות של 33.1 מיליארד אירו ושולי EBIT של כ-15%. שווי של 15-18 מיליארד אירו משקף לה מכפיל מכירות של כ-3.4-4.1 ומכפיל EBIT של כ-23-27.

אם מיישמים את מכפיל המכירות הזה על התעשייה האווירית, מתקבל שווי גבוה מאוד. החברה סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-7.38 מיליארד דולר, רווח נקי של כ-712 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-1.08 מיליארד דולר. לפי מכפיל המכירות של KNDS, התעשייה האווירית הייתה יכולה לקבל שווי של כ-25-30 מיליארד דולר.

כמה שוות התעשייה האווירית ורפאל?

אבל כאן צריך להיזהר. מכפיל מכירות לבדו מייצר תוצאה נדיבה מדי, בעיקר כי KNDS נהנית מפרמיה אירופית: היא נמצאת בלב גל ההתחמשות של נאט"ו, עם גב ישיר של צרפת וגרמניה, ובתחום שבו אירופה זקוקה להגדלת ייצור מהירה. התעשייה האווירית חזקה יותר בהכנסות, ברווח ובפיזור התחומים, אבל בישראל צפויה להופיע גם הנחת שוק, הנחת ממשלה וסיכון פוליטי-רגולטורי.

לכן טווח שמרני יותר לתעשייה האווירית נראה סביב 15-22 מיליארד דולר, כלומר בערך 55-80 מיליארד שקל. בקצה העליון, החברה מקבלת פרמיה בזכות פעילות חלל, טילים, הגנה אווירית, מל"טים, מודיעין, מערכות ימיות ופעילות אזרחית. בקצה התחתון, השוק מתמחר את העובדה שמדובר בחברה ממשלתית, עם מבנה שכר, ועדי עובדים, תלות בהחלטות מדינה ומכירה חלקית בלבד לציבור.

רפאל מציגה פרופיל מעט שונה. החברה סיימה את 2025 עם מכירות של כ-6.8 מיליארד דולר, רווח נקי של 423 מיליון דולר וצבר הזמנות של 23.3 מיליארד דולר. היא צומחת מהר, נהנית מביקושים חזקים לכיפת ברזל, קלע דוד, טילים, מערכות אוויריות ומערכות אלקטרו-אופטיות, ומחזיקה מותג ביטחוני חזק מאוד בעולם. מצד שני, שיעור הרווח הנקי שלה נמוך יותר מזה של התעשייה האווירית, והצבר שלה קטן יותר.

לפי מכפיל המכירות של KNDS, רפאל הייתה יכולה לקבל שווי של כ-23-28 מיליארד דולר. גם כאן זה כנראה מספר גבוה מדי להנפקה ראשונה בישראל. השוואה לפי רווח נקי וצבר הזמנות מובילה לטווח סביר יותר של כ-12-18 מיליארד דולר, כלומר כ-43-65 מיליארד שקל. אם השוק ייתן פרמיה גבוהה במיוחד להגנה אווירית ולמערכות מבצעיות שנבחנו בישראל, רפאל יכולה להתקרב לחלק העליון של הטווח.

ההבדל בין התעשייה האווירית לרפאל הוא גם בסיפור שהמשקיעים יקנו. התעשייה האווירית היא קונצרן ביטחוני-תעופתי רחב, עם הכנסות גבוהות, רווחיות חזקה, צבר ענק ופעילות מגוונת. רפאל ממוקדת יותר במערכות נשק, טילים, הגנה אווירית וטכנולוגיות לחימה מתקדמות. בתקופה שבה העולם מחפש פתרונות מול טילים, כטב"מים ונחילים, המיקוד הזה יכול להיות יתרון.

ההשוואה ל-KNDS גם מלמדת מה המשקיעים יחפשו בהנפקות בישראל: צבר הזמנות, קצב הכרה בהכנסות, שולי רווח, שיעור יצוא, חשיפה לתקציבי ביטחון זרים והיכולת להגדיל ייצור. בשוק הביטחוני של היום, הביקוש כבר קיים. השאלה היא כמה מהר החברות מסוגלות לספק.

• התעשייה האווירית מרחיבה את פרויקט הסבת מטוסי הבואינג 777 בארה״ב
• תע"א: נזקי זיהום ב-60 מיליון שקל במפעלי החברה ובראשם נתב"ג

מבחינת המדינה, ההנפקות עשויות לייצר הצפת ערך גדולה. גם מכירה של 20%-25% מהתעשייה האווירית או מרפאל יכולה להזרים לקופה מיליארדי שקלים, בלי ויתור על שליטה. עבור הבורסה בתל אביב, זו יכולה להיות תוספת נדירה של חברות ענק אמיתיות, עם פעילות גלובלית, רווחיות גבוהה וסיפור צמיחה שאינו תלוי בצרכן הישראלי.

ההערכות כאן הן טווחים ויש כמובן אפשרות להעריך ביחס לשוויה של אלביט - מקבלים מספרים יחסית קרובים. אבל רפאל עוד רחוקה מהנפקה. המדינה עוד לא אישרה את הבדיקה למהלך. בתעשייה אווירית זה מתקדם יותר, אבל גם שם, נראה שיש יותר דיבורים ממעשים. זה יכול להיות פספוס גדול. התחום בהייפ גדול, מקבל תמחור מאוד נדיב, וזו עשויה להיות הזדמנות גדולה למשק הישראלי.