מקרה המבחן של וריזון: האם היציאה ממדד הדאו ג'ונס היא סימן קנייה למניות?

המושג "קללת הדאו" הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב משקיעי ערך בוול סטריט. מדובר בתופעה שבה חברות שמוצאות מהמדד התעשייתי דאו ג'ונס, המורכב מ-30 המניות המובילות והיציבות ביותר בארצות הברית, נוטות להציג ביצועי יתר משמעותיים בטווח הבינוני והארוך לאחר היציאה מהמדד. כעת, כאשר השוק עוקב בדריכות אחר השינויים בהרכב המדד, עולה השאלה האם המהלך מהווה הזדמנות קנייה.

מדד הדאו ג'ונס, המנוהל על ידי חברת אס-אנד-פי דאו ג'ונס, אינו מדד המבוסס על נוסחה מתמטית טהורה כמו מדד ה-S&P 500, אלא מדד המבוסס על מחיר המניה ועל החלטות של ועדה מקצועית. כאשר חברה מוצאת מהמדד, הדבר נתפס לעיתים קרובות כסימן לחולשה תפעולית או לאובדן רלוונטיות בשוק. עם זאת, הנתונים ההיסטוריים מראים תמונה מורכבת יותר. חברות רבות שסומנו כ"לא מספיק טובות" עבור המדד, עברו תהליכי התייעלות פנימיים, שינוי אסטרטגי או פשוט נהנו מהערכת חסר של השוק, מה שהוביל לעלייה חדה במחיר המניה שלהן דווקא לאחר היציאה מהמדד היוקרתי.

במקרה הנוכחי, הדיון מתמקד בהשוואה בין ענקית הטכנולוגיה אלפבית (גוגל) לבין חברת התקשורת ורייזון. בעוד שאלפבית נחשבת לאחת החברות הצומחות והמשפיעות בעולם, ורייזון מייצגת את הכלכלה המסורתית והיציבה. המשקיעים תוהים האם היציאה של חברה מסוימת מהמדד היא אכן "נשיקת מוות" או שמא מדובר בנקודת מפנה שבה השוק מתקן את התמחור של המניה. היסטורית, חברות כמו ג'נרל אלקטריק או אינטל, שחוו טלטלות במעמדן במדד, עברו תהליכים ששינו את פני החברה. עבור משקיעים ארוכי טווח, היציאה מהמדד גורמת לקרנות סל וקרנות מחקות למכור את המניה באופן אוטומטי, מה שיוצר לחץ מכירות מלאכותי. לחץ זה, שאינו קשור בהכרח לביצועים העסקיים של החברה, מייצר לעיתים קרובות הזדמנות כניסה במחיר אטרקטיבי.

בנוסף, החברות שיוצאות מהמדד נהנות לעיתים מ"חופש" מסוים. הן כבר לא צריכות לעמוד בציפיות הבלתי פוסקות של המדד היוקרתי, ויכולות להתמקד בשיפור הרווחיות, חלוקת דיבידנדים או רכישה עצמית של מניות. ורייזון, למשל, מציעה תשואת דיבידנד גבוהה שמושכת משקיעים המחפשים הכנסה פסיבית, בעוד אלפבית ממשיכה להשקיע מיליארדים בבינה מלאכותית. השאלה האם "קללת הדאו" תפעל לטובת המשקיעים במקרה זה תלויה במידה רבה ביכולת של החברות להוכיח שהן עדיין רלוונטיות, גם ללא החותמת הרשמית של המדד הוותיק ביותר בוול סטריט.